“השעה 02:30 ... אני ערה! לא מאמינה שלא נרדמתי עדיין, אולי המחשבות ממה שעליי להכין לערב חג? לא!
אני מתקתקת כמו שאומרים..
אז למה אני עדיין מוצאת את עצמי ערה, רוכנת מעל המקלדת ומקלידה?
אה, כן נזכרתי.. זה הספר הזה...
עד שתגיעי למקומה...לאיזה מקום? מה קרה? אלו השאלות ששאלתי את עצמי כשעיני לכדו את הספר...
5 בחורות, כל אחד וסיפור החיים שלה, נפגשות באקראי ומתחברות, הקשר שלהן רוקם עור וגידים וכל אחת מנסה לפתור את הצרות של השנייה..
תכירו את אחינועם, בת להורים שכולים, נקראת על שמו של אחיה נועם שנפטר, כן, בצבא, אחינועם נשואה לחנוך אמא לטל, ומתוסבכת מעל הראש בגלל היותה בת להורים שכולים.
שרון, קיבוצניקית, ביצועיסטית, וכל שאר המחמאות, נשואה לערן, אימא ל 3 זאטוטים וכן, אישה מוכה.
נעבור לשני, בחורה בת 23, אמנית, דתייה, ששברה מוסכמות ומתגוררת עם אהובתה לילך..
יערה, יפת תואר ומראה, כל הבחורים סביבה, אבל היא? מאוהבת בעודד שנשוי ליעל ויש להם תינוק חמוד העונה לשם אלמוג
ונעמה, אוי נעמה שאיבדה את אהבתה בגיל 17 ליאיר שהחליט לבחור בבורא עולם ולחזור בתשובה, ומאז ועד היום (40) היא לבדש ומחליטה להביא ילד בהפריה...
איזה אוסף של שטויות, כל אחת מנסה לייעץ לשנייה....
ולפתע פתאום....ברקים ורעמים, אדון שוקו הולך לבקר את החבר שלו...
החיים יפים, החיים זורמים, אחינועם יוצאת מתסבוך חייה, שרון מתגרשת, שני מתחתנת, יערה פותחת משרד ושוכחת מעודד ונעמה יולדת את בנה בכורה...
איזה בזבוז של זמן, כל כך כעסתי על עצמי, הרי בזמן הזה יכולתי לתקתק איזה 2-3 עוגות...בכל זאת מחר ראש השנה...
לא ממליצה!”

“ספר נחמד, קליל על גבול המרתק. קיבלתי את הספר במתנה לאחת מאפליקציות הספרים שמותקנות לי על הטלפון והתחלתי לקרוא. יש משהו בספרים מתנה שלא תיכננת לקרוא או לקנות שעושים לי חשק להבין מדוע הם מחולקים ככה לכל דורש.
הסיפור הוא תל אביבי/גוש דני של 5 נשים בגילאי ה30 לחייהן כאשר כל אחת מהן חושפת, עם התקדמות הספר, את הסיפור האישי שלה ואת המקום בו היא תקוע בחייה. העלילה מעלה רעיון נחמד שבו כל אחת תייעץ לשנייה איך לפתור את הפלונטר של חיה כשהיא נכנסת לנעליה. אמנם לא מדובר על יצירת מופת (ויש כמה חורים מאוד מרגיזים בעלילה), אבל בהחלט ספר נחמד לקריאה לפני השינה או בין לבין, כשיש הפסקה, במבט מעניין על חיים של אחרים שלפעמים הכל נראה אצלהם ורוד.
מודה שבסוף קצת נצבט לי הלב שהספר נגמר ולא המשיך עוד קצת כדי לראות מה קורה עוד בחייה של כל אחת מהדמויות.”