עוד כמה רגעים והחושך יבלע את השמש. בלעיסות קצובות הוא יעכל אותה לאט, וצואתו תהא לירח.
קלואיד נמסר ברצף תודעה חצי ריאליסטי, אפוף עשן סיגריות ורווי אדי אלכוהול, שבו הכאוס הופך לשורות, והדמויות מתערטלות תחת צחנת הירח.
השמש קופחת. החושך נפלא. הקיבה זועפת, שרה ומזייפת. חתכים. דם. צלקות. מין. הקיבה מתופפת. על הרצפה רסיסים מנופצים של מראה. רסיסים של קלישאה.
סיפור מסע של יוצר הנאבק ביצירתו. עולם אקצנטרי וביזארי הבא לידי ביטוי בגיבור המחפש ובוחן את גבולות היצר האנושי. המספר שואף עשן ונושף עלינו את מילותיו. הוא כותב ומוחק ומדליק סיגריה ומכבה.
הכול מחיק. לכן אני מוחק, לכם אני מוחק.

מייק דוד

מייק דוד מתגורר בתל אביב-יפו, ספרו הראשון קלואיד יצא לאור ב-2015.... המשך לקרוא

שם הספר
ההמנון של העץ המגובן