ספר זה חובק יבול-כתיבה וסיכום-עשיה של ד"ר חיים גמזו לאורך שלושים ושש שנים, מהן שבע-עשרה שנים כמנהלו של מוזיאון תל -אביב.
הספר כולל מאמרי ביקורת אמנות, כתבות וראיונות שפורסמו בעיתונים , בעיקר בעיתון הארץ ,כמו גם קטעים מספריו והקדמות לקטלוגים של תערוכות שונות שהוצגו במוזיאון. במובן מסוים מציג הספר את ההיסטוריה של האמנות הפלסטית בארץ מתחילת שנות הארבעים ועד אמצע שנות השבעים, כפי שהשתקפה בעיני מי שהיה אחד מבכירי הפעילים בשדה האמנות באותם ימים.
"המבקר אינו מנהל פנקסים הפוסק אך לשבט ולחסד", כתב גמזו ב-1958, "הוא גם סיסמוגרף לכנות שבאמנות". רגישות אסתטית, השכלה רחבה, כושר הבחנה ואהבת אמת לאמנות, אלה הם המרכיבים של הסיסמוגרף שהיה.
כתיבתו, כפי שהיא מובאת כאן, משקפת את כל התחומים בהם עסק הן כמבקר אמנות, והן כמורשה לתערוכות חו"ל (ביאנלות) מטעם משרד החינוך והתרבות, כנציג ישראל בארגונים בינלאומיים של מבקרי אמנות ומנהלי מוזיאונים, או כמנהל מוזיאון תל-אביב. כתיבה זו יש בה, אפוא, עניין לא רק לתולדות האמנות הפלסטית, אלא גם להיסטוריה של התרבות המקומית בכללה.
פרופ' גילה בלס ערכה את כתביו והקדימה להם מאמר רחב יריעה על תפיסת עולמו האמנותית ועל פעילותו הענפה.