בפברואר 2003, ערב היציאה למלחמה בעיראק, הכריז ג'ורג' ו' בוּש על יעד שאפתני: להפוך את מדינות ערב לדמוקרטיות ליברליות. אינטלקטואלים ערבים רבים פירשו את דבריו לא כהבטחה אלא כהכרזה על מערכה אימפריאליסטית לשעבודו מחדש של המזרח התיכון – מערכה שמפניה הזהירו עוד כשכיהן אביו כנשיא ארצות-הברית.
עניינו של הספר בעימות הרעיוני והפוליטי באשר להתאמתה של הדמוקרטיה הליברלית לחברות הערביות. הספר דן בהתפתחותו של הפולמוס מראשיתה של המאה ה-20 תוך התמקדות בשנים שלאחר נפילת הגוש הסובייטי – תקופה שבה עלה מחדש ובמלוא העוצמה הרעיון שלפיו האנושות כולה עתידה לקבל על עצמה את הדמוקרטיה הליברלית. באמצעות ניתוח של הגות מערבית והגות ערבית מתאר הספר כיצד הפכה השקפה, הדוחה את הדמוקרטיה הליברלית והרואה בארצות-הברית מעצמה שוקעת, להשקפה ההגמונית בחברות ערביות; את תרומתה הן להישרדותם של משטרים ערביים והן לעלייתה של אל-קאעדה; ולבסוף את התגלגלותו של הפולמוס הרעיוני לעימות צבאי, המעצב את פניו של המזרח התיכון בימינו.
ד"ר אוריה שביט מתמחה במחקר שאלת הדמוקרטיה בחברות הערביות. מחבר הספר שחר של יום ישן: המהפכה המדומה במזרח התיכון (2003). מאמרו על השורשים האידיאולוגיים של אל-קאעדה זכה בפרס תל-אביב לשנת 2006.