“העתיד מסקרן אותי, איפה תהיה האנושות עוד מאה, אלף או מיליון שנה. עדיין בגזרת כדור הארץ? משועבדת לגוף בשר ודם? מה יהיה גורלן של דינמיקות חברתיות. אילו עוד ממצאים, המצאות ומאורעות צופנות למין האנושי שאנו אפילו לא מסוגלים לדמיין? בלתי נסבל בעיניי שלשאלות האלה לא אקבל מענה.

רועי צזנה, עתידן וחוקר במרכז הסייבר באוניברסיטת תל אביב, צופה לאנושות שלוש מהפכות עיקריות במאה הקרובה – מהפכת הייצור העצמי (הדפסות תלת-ממד ביתיות של כל מוצר אותו נבקש), המהפכה התבונית (מהפכת האינטליגנציה מלאכותית לה אנו עדים) והמהפכה הטבעית (הבנה ושליטה מלאה בביולוגיה האנושית על מנת לשדרג את המין האנושי ולכלות את תחלואיו).

מהפכת הייצור העצמי תאפשר לכל אדם להדפיס בביתו כל מוצר בו יחפוץ, החל מתרופות, עבור במזון וכלה בנשק וסמים. צפויות להיות לה השלכות על הכלכלה (אבטלה בטווח הקצר), הביטחון (שימוש על-ידי ארגוני טרור), המדע (הגדלת מספר הממציאים הפוטנציאליים), הסביבה (מחזור מוצרים לשם ייצור חדשים) והפנאי (עלייה באיכות החיים ובנוחות).

מדפסות תלת-ממד היו הטרנד הגדול של העשור הקודם, אך מסיבות כאלו ואחרות לא מימשו עדיין את הבטחתן (כנראה שזה ייקח עוד זמן). הן כן שכיחות יותר כיום במשרדים ובסדנאות, אך לא בביתו של האדם הפרטי. כן נעשה בהן שימוש מרשים לטובת ייצור רקמות ואף איברים אנושיים (וגם כלי-נשק), אבל נדמה כי המחיר, המדע והחברה עדיין לא שם.

המהפכה התבונית שאנו בעיצומה (יש יגידו בחיתוליה), תאפשר לבינה המלאכותית למלא שלל תפקידים אנושיים, במהירות וביעילות, זאת תוך חיקוי דפוס המחשבה וההתנהגות של האדם. בטווח הקצר צפויה פגיעה כלכלית (אבטלה עקב ייתור מקצועות כמו עיתונות, מוקדנים ונהגים, ובהמשך גם רופאים ומורים), אך בטווח הארוך, ככל הנראה מקצועות חדשים יחליפו אותם. עלייה משמעותית באיכות החיים צפויה לחול כשהבינה המלאכותית תנחה אותנו בכל צעד ושעל, תוך הבנה אישית עמוקה של צרכינו ומאוויינו (הנפשיים והפיזיים).

הגבול הדק בין אדם ומכונה צפוי להיטשטש. אישים רבים יונצחו על-ידי בינה המחקה אותם, באופן שאמור לשמר את זכרם והווייתם.
סוגיית המוסר בקרב בינות מלאכותיות פרימיטיביות או מתקדמות (שצפויות לפעול באופן עצמאי), מרתקת בעיניי. כיצד תכריע המכונית האוטונומית האם יש להימנע מפגיעה בקשיש או באם הריונית, באזרח שומר חוק או בעבריין, בחולה סרטן או באדם בריא (קושיה מוסרית המוכרת כTrolley problem). האם האקר שפרץ ומחק שרת עליו הונצחו אנשים, ייחשב כרוצח?

במהפכה הטבעית, יפענח האדם סוף סוף את הביולוגיה של גופו (בדגש על גנטיקה) ויפעל לשדרוגו – מניעת מחלות, ברירה גנטית ועצירת תהליך הזקנה. הגנים הטובים ובעיקר הרעים, יהיו ידועים לכל, כך שבשנים הראשונות צפויה להיווצר אפליה על רקע גנטי על-ידי מעסיקים, מנהלי בתי ספר פרטיים ופרטנרים רומנטיים. זיווג של בעלי גישה לטכנולוגיה הגנטית (עשירים) לעומת זיווג של חסרי אמצעים (עניים), עלול ליצור שני מינים של האדם, מאחר ולא יוכלו להרבות זה את זה עקב השוני הגנטי.

המשך הספר עוסק בפוטנציאל ובהשלכות של המשכה של המהפכה הטבעית (בשילוב עם שתי הראשונות) – הנדוס גנטי של חיידקים, הטמעת ננו-טכנולוגיה מתקדמת בגוף האדם, חתירה לחיי נצח, התיישבות אנושית מחוץ לכדור הארץ וממשק מוח-מכונה (הטמעת זיכרונות, מעבר לתודעה וירטואלית וקפיצה אבולוציונית למיזוג האדם והמכונה).
חלק זה עלול להישמע לקורא הממוצע כמדע בדיוני, והוא אכן כזה (גם לדברי צזנה). עם זאת, כפי שהשכיל לציין, גם הטכנולוגיה ותוחלת החיים הנוכחית הייתה נשמעת לאדם בן המאה התשע-עשרה בדיונית לחלוטין.
השימוש בננו-רובוטים עדיף לטעמי עשרות מונים על השימוש באורגניזמים כמו וירוסים או חיידקים. ההיבריס האנושי כבר הביא למגפות ידי אדם, כמו הקורונה, ועלול להביא למגפות קטלניות בהרבה בעתיד.

הספר נכתב לפני כעשור, ועשור הוא יחידת זמן כבירה במונחים של התפתחות טכנולוגית. כראיה, נוכל להתבונן בהתפתחויות הטכנולוגיות העיקריות בארבעים השנה האחרונות – המחשב, הפלאפון והאינטרנט, הפלאפון החכם ורשתות חברתיות וכעת בינה מלאכותית.

ובכל זאת, גם במבט של עשור לאחור, ניתן לומר בבטחה שצזנה כתב מדריך מקיף ומעשיר לעתיד, שלפי כל המסתמן, עודנו אפשרי.

כמעט ארבעה כוכבים.”