טד וג'ימי סיימו זה עתה את שנת הלימודים האחרונה בבית הספר למשפטים באוניברסיטת ג'ורג'טאון, וושינגטון.
בדרכם החוצה מהחדר אותו חלקו בשנה האחרונה, התגלע ביניהם ויכוח שעומד לשנות באופן דרמתי את תכניותיהם לשבועות הקרובים.
ג'ימי טען באזני טד כי בתוך מספר שנים הוא יהיה סנטור בסנאט של ארה"ב. אבא שלו, עורך דין ידוע ורב השפעה בבוסטון, כבר תכנן את המסלול שיביא אותו למטרה זו. תגובתו של טד היתה מהירה. אין שום סיכוי שתהיה סנטור, שום סיכוי. מהסיבה פשוטה, אתה לא טיפוס של סנטור!
השאלה האם יש דבר כזה "טיפוס של סנטור", הופנתה על ידי הצעירים לפרופ' קרטר, שנקרה בדרכם. "מה אתם עושים מחר בבוקר?" התפרץ קרטר אל מול פני הצעירים הנדהמים. כשנרגע, הציע להם קרטר להתלוות אליו לסיור בן שבועיים למספר מקומות בעולם. "כשנחזור", הבטיח, "תבינו מדוע ג'ורג' הוא נהג אוטובוס הנוסע בכל בוקר מוושינגטון לבולטימור ובחזרה, ומדוע אדוארד הוא שגריר ארה"ב בהולנד, ואז גם תדעו את התשובה לשאלה הקטנה שלכם האם ג'ים יהיה סנטור או לא".
הספר עוסק באמיתות שנמנעו לדבר בהם מטעמים מובנים. כגון: "אין שום הבדל בין פרופסור באוניברסיטה לבין עובד הניקיון בקמפוס, לכל אחד יש את המקצוע שלו, זה הכול".
דרך סיפור עלילתי מרתק, שסופו מפתיע, מפרק המחבר לאט לאט ובצורה משכנעת את המנגנון העלום המניע את האדם להגיע למקום שבו הוא נמצא - המנגנון המכוון אותו לבחור דרך מסויימת ולא אחרת.