לדים רבים מלמדים את עצמם לצייר בשנות הילדות המוקדמת. ציוריהם הספונטניים מהווים עדות מוחשית לפעילות הרגשית והקוגניטיבית של הילדים הצעירים, עדות אותה אפשר לשמור ולחקור.
זו הסיבה שבעלי מקצוע מדיסציפלינות שונות, כגון חינוך, רפואה, פסיכולוגיה ואף קרימינולוגיה, נעזרים בפענוח ציורי ילדים. אולם הפענוח, עליו נכתבו מאמרים וספרים שונים, מתייחס בעיקר לציורים פיגורטיביים של ילדים בני ארבע ומעלה.
ספר זה מבוסס על אוסף פרטי שטופח לאורך עשרות שנים, המכיל כרבע מיליון ציורים של ילדים רבים, מגיל שנתיים ועד שש. האוסף שימש למחקר אוטודידקטי. כמו כן מבוסס הספר על התבוננות פרטנית בילדים המתחילים לצייר באופן ספונטני.
הספר בנוי כך שהקורא נחשף צעד אחר צעד לדרך בה מלמד הילד את עצמו לצייר — החל מהתנסויותיו הראשונות בגיל שנתיים, דרך יכולתו ליצור יחסים בין קווים וצורות, ועד לפיתוח המסוגלות לבטא את רגשותיו ומחשבותיו בציורים מופשטים, פיגורטיביים ומשולבים.
הורים ומחנכים יוכלו למצוא בספר מידע איך להתבונן ברציפות ובהבנה בציורי ילדיהם, וגם איך לתווך ולהגיב מילולית על ציורי הילדים באופן שיעודד אותם להמשיך לפתח את ציוריהם בגמישות וביצירתיות.
מלכה האס וצילה גביש כתבו את הספר מתוך אהבתן ואמונתן בחינוך למסוגלות וליצירתיות בילדות המוקדמת. על סמך ניסיונן רב השנים הן מאמינות כי ילדים שהציור הספונטני והעצמאי הוא עבורם הרגל חיים טבעי, עשויים להגיע לביטוי אישי בעשייתם ולהתפתח כשהם מאוזנים יותר באישיותם ויצירתיים יותר.
לכן ספר זה מוקדש להורים, למחנכים, לאנשי מקצוע ולכל המתעניינים בתחום ייחודי זה של התפתחות הציור הילדי.
שיתוף הפעולה בין מלכה האס וצילה גביש יצר גישה ייחודית לחינוך בילדות המוקדמת.שתיהן החלו את דרכן המקצועית כמחנכות בילדות המוקדמת.
מלכה האס לימדה במשך עשרות שנים במכללת "אורנים" קורס ייחודי של חינוך על ידי העשייה הילדית בחומרי אמנות — "החינוך בילדות המוקדמת כמכלול חיים" וצילה גביש ממשיכה ומפתחת אותו. יחד הן כתבו את הספר ‘אמא תראי זה אמיתי’ — חצר הגרוטאות כמודל לחינוך בילדות המוקדמת.