סטרולוגיה ומדעים אחרים עוסק בראש ובראשונה בקשרים שבין יהודים ובין האסטרולוגיה ומדעים אחרים, מקומראן במאה השנייה לפני הספירה בקירוב, ועד הרמב"ם, שהתנגד לאסטרולוגיה, במאה ה-12. שפע מקורות יהודיים בזיקה לאסטרולוגיה נידונים בספר, החל בתלמוד, במדרש ובתרגומים, עבוֹֹר לפיוטים, וכלה בממצאים ארכאולוגיים ומעט מהגניזה. בפרק השני של הספר מפוצחת חידה ספרותית היסטורית בת למעלה מאלף שנה: ספר קטן הקרוי 'ספר יצירה', ספר שהשפיע רבות על עולם המחשבה היהודי בימי הביניים. אסטרולוגיה ומדעים אחרים הוא פרק בתולדות המדעים ופרק בחיי הרוח של עם ישראל, והוא נכתב מתוך שילובן של כמה שיטות מחקר: היסטוריוגרפיה, תולדות ישראל, תולדות הפילוסופיה, תולדות המדעים, חקר הדת, המחקר התלמודי, בלשנות וחקר הספרות. המדע מוצג כאן ביחסיותו, בהישגיו ובכישלונותיו. תיאור המדעים בעולם העתיק מסייע בחשיפת 'הפרופיל האקדמי' של מחבר ספר יצירה: מתמטיקאי, אסטרונום, אסטרולוג, רופא, נומרולוג, פילוסוף, אסטרופיזיקאי ובלשן. יותר מ-300 האישים הנזכרים בספר נותנים ממד אינטלקטואלי והיסטורי למחבר ספר יצירה. יותר מ-130 לשונות כתיבה נזכרות ומודגמות בספר, וכך ניתן לספר יצירה הממד הלשוני. כ-100 מקומות מוזכרים בספר, וכך מתברר מקומה המרכזי של אלכסנדרייה כבירת המדע של העולם העתיק, והשפעתה על ארץ ישראל. הגיבור הראשי של 'אסטרולוגיה ומדעים אחרים' הוא מחברו של ספר יצירה, אך נידונים בו גם אסטרולוגים אחרים, יהודים ושאינם יהודים, ומוערכת תרומתם המדעית והאינטלקטואלית.