"אִמָּא, לָמָּה שַׁחַף מָשַׁךְ אוֹתִי בַּיָּד?"; "אֵיךְ טַל לִמֵּד אוֹתִי לוֹמַר תּוֹדָה?"; "מַהוּ כִּסֵּא הַמַּלְכוּת שֶׁל אַיָּלָה?"
עִילַאי שׁוֹמֵעַ סִפּוּרִים עַל כְּפָר קָסוּם וּבוֹ אֲנָשִׁים מְיֻחָדִים, וְנוֹסֵעַ לְבַקֵּר בּוֹ.
בַּכְּפָר הַשִּׁקּוּמִי "עָלֶ"ה נֶגֶב - נַחֲלַת עֵרָן" הוּא פּוֹגֵשׁ חֲבֵרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם קְצָת שֹׁנִי, וּמֵבִין עַד מְהֵרָה שֶׁהֵם כָּמוֹךָ וְכָמוֹנִי.
הוּא לוֹמֵד לְהַכִּיר אוֹתָם וּלְדַבֵּר בִּשְׂפָתָם, לְטַיֵּל אִתָּם וְלֵהָנוֹת עִמָּם יַחַד.
הַסֵּפֶר החברים מכפר עלה שונים אבל כמוני מֵבִיא בַּפַעַם הָרִאשׁוֹנָה בִּפְנֵי קְהַל הַקּוֹרְאִים הַצָּעִיר (וְגַם בִּפְנֵי הוֹרֵיהֶם)
אֶת מְצִיאוּת הַחַיִּים שֶׁל אֲנָשִים עִם מֻגְבָּלוּת שִׂכְלִית-הִתְפַּתְּחוּתִית קָשָׁה.
אֹשֶׁר כֹּהֵן, רַכֶּזֶת הַתַּרְבּוּת וְהַפְּנַאי שֶׁל "עָלֶ"ה נֶגֶב - נַחֲלַת עֵרָן", מְתָאֶרֶת אֶת הַחַיִּים בַּכְּפָר מִמָּקוֹם שֶׁל אַהֲבָה וְקַבָּלָה, וּמְאַפְשֶׁרֶת לַיֶּלֶד שֶׁלָּהּ לְהִפָּגֵשׁ עִם מְצִיאוּת חַיִּים שׁוֹנָה, בְּלִי לִיצֹר אֶצְלוֹ פַּחַד וּרְתִיעָה.
מֻמְלָץ לְכָל הוֹרֶה וּמְחַנֵּךְ שֶׁמְּבַקֵּשׁ לְלַמֵּד יְלָדִים לְקַבֵּל אֶת הַשּׁוֹנֶה וְלֶאֱהֹב אוֹתוֹ.