התיאוריה הפוליטית מיעטה לחקור את אופי השלטון האלוהי. לפי עדות המקרא אלוהים היה ריבון ששלט בעולמו ובעמו בעזרת הפעלת צורות שונות של אלימות יוצאת דופן. אסונות המוניים – המבול, סדום ועמורה, מכות מצרים ורבים אחרים – שימשו לו כשיטת ממשל. הספר אלימות אלוהית: שני חיבורים על אלוהים ואסון מתייחס ברצינות לדמיון הפוליטי של הטקסט המקראי. בשילוב נדיר של קריאה זהירה, ניתוח מושגי ופרשנת יצירתית, עדי אופיר משחזר מתוך הטקסט דפוסים מגוונים ומתחרים של השלטון האלוהי. הוא מתחקה על גלגולי הדפוסים האלה בתפיסת האסון בעת החדשה, מתיאורים של מגפת הדבר במאה השבע-עשרה ועד לאסון התאומים והמצור על עזה. אופיר מצביע על האופנים הסותרים שבהם המדינה המודרנית תופסת את מקומו של האל בגרימת אסונות המוניים ובניהולם, בהפקרה ובהצלה; ועם זה הוא חושף את הנוכחות המתמשכת של הממד התיאולוגי במסגרות פוליטיות בנות זמננו שלכאורה עברו חילון גמור. הקריאה המקורית במקרא המוצעת כאן מספקת פרספקטיבה לא צפויה לניתוח תיאופוליטי של הקטסטרופה כחותמהּ של העת הזאת.