גיליון יג' של כתב העת מכאן עוסק ב"אתיקה ואחריות בקולנוע הישראלי" וכולל 8 מאמרים על סרטים ישראליים דוקומנטריים ובדיוניים; מאמר מתורגם מאת חוקר הקולנוע התיעודי ביל ניקולס עם הקדמה מאירת עיניים מאת רז יוסף; וראיון עם הקולנוען רם לוי, חתן פרס ישראל משנת 1993. רעיה מורג עוסקת באתיקה של המבט הקולנועי, ובהימנעות הסרטים הישראלים והפלסטיניים מהצגה חזותית של דם ורסיסי גופות נפגעי טרור, כניסיון להרחקת הבזות וביטוי לטראומה ולאי לקיחת אחריות. שמוליק דובדבני חוקר את רגשי האשמה הבלתי פתירים הרודפים את הנפש הישראלית כפי שהם עולים מתוך סרטי לבנון, ומצביע על השימוש באנימציה בואלס עם באשיר כאמצעי להתנערות מאחריות ולהצגת הגיבור הישראלי כקורבן. בועז חגין דן בסרטו של דן לרנר ימים קפואים, ובאופן בו הסרט מערער על הדיכוטומיה שבין חפות לאשמה באמצעות הז'אנר של סרטי אימה. מלכוד האשמה הוא גם נושאו של איתי חרל"פ שדן בסדרת הטלוויזיה פרשת השבוע, ובגיבור הישראלי שנמצא תמיד אשם, תמיד מקריב, תמיד מסתבך בסיפור העקדה, ועם זאת הוא גם קורבן של התנהלות שנעשית בשמו וללא ידיעתו. ג'אד נאמן ויעל מונק עוסקים בהשפעה של הבחירה בז'אנר של ריאליזם פנטסטי בסרטו של רפי בוקאי אוונטי פופולו על אתיקה מוסרית ופוליטית. רז יוסף חוקר את היחסים בין טראומה, מגדר ואתניות בסרט אור של קרן ידעיה, ומנתח את האופן שבו האסטרטגיות האסתטיות הקולנועיות היחודיות שלו מאתגרות את הצופה לקחת אחריות אתית לדיכוי של הגוף המזרחי. ענת זנגר מנתחת ארבעה סרטים המתרחשים באזורי גבול (שדות תעופה, מחסומים) ואף היא בוחנת את הדרך בה המצלמה מאתגרת את הגבול הפיזי המפוקח על מנת להשיג גישה לפניו של "האחר". נורית גרץ וגל חרמוני דנים בשאלות מוסריות הקשורות לטראומת ה"נכבה" הפלסטינית באמצעות מעקב אחר מוטיב הבוץ ביצירות ספרות וקולנוע על מלחמות ישראל. הטקסט המתורגם של ביל ניקולס והמסה של רז יוסף על אתיקה בקולנוע התיעודי עוסקים בתפקיד ובמשמעויות של המבט בקולנוע התיעודי ובמחויבותו לחקר סוגיות אתיות. במישור הזה מתנהל גם הראיון עם רם לוי שערכו חברי המערכת הצעירה ואשר חותם את הגיליון. לוי משתף את הקורא בדילמות המוסריות ובמחויבות החברתית והפוליטית העמוקה שהוא מביא לסרטיו.