1
היא היתה מדהימה.
מרק קינג לא יכול להתיק ממנה את עיניו. הוא שלח לעברה מבטים מרחבת הריקודים, הבחין בכך שגברים אחרים בחדר, צעירים ומבוגרים כאחד, נמשכו אליה כמו יאפים לוול-סטריט. לא היה להם מושג.
אלא שמרק ידע שהיא מסוכנת. לבו הלם בחזהו ודמו סער נוכח האתגר. והיא היוותה אתגר – הוא בחן אותה בעיניו בצורה נועזת – לכל אורך גופה הסקסי.
היא היתה גבוהה כקבוצת הגברים שהסתובבה סביבה, גימדה אותם בקומתה וסגנונה. האור נפל עליה מעדנות מהנברשת של אולם הנשפים של המלון והדגישה את פסי האודם בשערה הכהה – שיער שנאסף על עורפה, ורק כמה קווצות קטנות מסגרו את פניה הצחורים.
עגילי פנינה תלו מאוזניה ומחרוזת של פנינים תלתה על גבעות שדיה. מרק עצם את עיניו ויכול כמעט לדמיין את שפתיו נעות על עורה.
הוא קירב את בת הזוג שלו אל הזרה ונע לאט לצלילי המוסיקה, עיניו נמשכות אל השמלה השחורה הארוכה שנצמדה אל קימורי גופה של האשה, קימורים שגרמו לידיו לעקצץ בצורך לגעת. השסע בשמלה שלה היה ארוך כרגליה כמעט – רגליים שעוררו בו פנטזיות אודות מה שהיה מרגיש לו היו נכרכות סביבו.
מרק ראה גבר עבדקן בסמוך אליה, קרוב מדי, קרוב בצורה רכושנית, כמעט נוגע בכתפיה החשופות. בטנו התכווצה. הוא שמט את מבטו אל ידיה – לא היתה טבעת על אף אצבע – ופלט את האוויר שלא ידע שאצר בחובו. מי זו?
"מרק!" קולה של סשה קטע את הפנטזיות שלו. "אם אתה לא רוצה לרקוד, אז תגיד לי. אלה נעליים חדשות."
מרק התבונן למטה, מודע במעורפל לגודל הנעליים שלו, שדרכו על נעליה הקטנות והאדומות של סשה. "מצטער." הוא התעשת, הבחין בכך שהנעימה השתנתה. הוא אילץ את עצמו להתרכז במשהו אחר זולת הזרה הסקסית.
תמיד היתה מספיק עבודה שתמלא את מוחו. חיפוש האתגר הבא, נבירה וגישוש ומציאת החולשה של חברה כלשהי, ההתרגשות שברכישתה, הפירוק שלה לגורמים ומכירתם תוך עשיית רווח גדול.
איזו עבודה עושה מיס פאם-פאטאל? דוגמנית? מעצבת אופנה? ואולי היא חיה כשוברת לבבות מקצועית, שעוברת ממערכת יחסים אחת לחברתה, שואבת את חשבון הבנק והלב גם יחד? דחף חטוף למצוא לה מקום בחברה שלו דחק בו מכיוון חלציו – הוא יוכל לראות אותה לפרקים, לעתים קרובות, תמיד...
"סליחה," אמר קול משי. ציפורן מטופחת אך לא צבועה טפחה על כתפה של סשה.
מרק התבונן בעיניים הכחולות העמוקות שלא חששו להביט בו בחזרה. נשימתו נעתקה בגרונו. המגנטיות המינית שהפכה את הזרה הזו לבטוחה כל-כך בעצמה קרנה ממנה. משכה אותו אליה. הפיחה חיים באש שהתלקחה בתוכו.
מרק לא יכול לקרוע את עיניו ממנה. פניה הצחורים היו סמוקים מעט, כאילו אמן פיסל את תוויה המעודנים בשיש ואז צבע את לחייה. שפתיה הוורודות היו מלאות ומפתות, ועיניה הכחולות פיזזו מעליו באופן שעורר בו זרמים של תשוקה. צלקת קטנה חתכה גבה מקומרת ורמזה לכך שהיא אנושית ולא יצירת אמנות מפוארת.
סשה שמטה את ידו של מרק והסתובבה, פניה נחרצים כדי להתעמת עם הפולשת. "כן?"
"אני מעוניינת לרקוד אתו." קולה של הזרה צלצל בציווי כאשר אחזה בידו של מרק בלי היסוס ונכנסה אל בין זרועותיו. "לא אכפת לך, נכון?"
מרק ניסה להסתיר את ההשתאות שלו.
הוא לא היסס.
הוא החליק את ידו סביב מותנה ולהט גופה הצית את דמו ואת מוחו לממלכת הפנטזיה. הוא עטף את אצבעותיה הדקיקות בידו ומשך אותה אל רחבת הריקודים.
רטט של התרגשות חלף בו נוכח המגע הקל שלה על כתפו. המשיכה שלה היתה הרסנית, ועורה הבהיר היה חלק ומשיי תחת ידיו בדיוק כמו שנראה.
התחושה שקרנה מידה החמה אליו הפתיעה אותו, בזמן שידו השניה, שנחה על שיפולי גווה, איימה לרדת מעט.
מרק התנשם עמוקות ומילא את ריאותיו באוויר מלא חמצן עם ניחוח של ורדים שהקיפו את הזרה שלו.
הוא לא יכול להבין מה יש בה שגרם לגופו להגיב כך אליה. הוא ראה המון נשים יפהפיות בעבר, וכמה מהן השליכו את עצמן לרגליו. אבל האשה הזו, היא היתה שונה, והצורך לברר מה בדיוק עורר אותו הלם בחזהו. "במה זכיתי?"
קלייר הוטרדה מכך שמרק קינג לא הבחין בכניסה הגרנדיוזית שלה, אבל ההתרגשות שבידיעה שהתבונן בה די היה בה כדי להעניק לה את האומץ הנדרש כדי לזנק קדימה ולדרוש שירקוד עמה. עכשיו הוא היה במקום בו רצתה אותו.
"הייתי משועממת." היא הרימה כתף אחת ברמז קל למשיכה. הפתיון משך את קינג; עכשיו כל מה שעליה לעשות הוא לגרום לו לבלוע אותו. קל לעניין בחורים.
"משועממת?" נראה שהוא הופתע מדבריה.
"כן," התנשמה חרישית והביטה בקהל שלה. קלייר לא ציפתה לכך שהלבוש שלה ימשוך כל-כך הרבה תשומת לב, אבל הוא שירת את המטרה ואולי תשומת הלב של כל האחרים היא שעודדה את קינג והאגו הענק שלו ליפול לתוך המלכודת שלה.
אחרי מה שמרק קינג עשה, היא תטפל בו, תדאג לפגוע בו במקום הכואב ביותר. הוא לא יידע מה פגע בו.
קינג ייראה נפלא כשהוא תלוי על קיר הדירה שלה, מפוחלץ ומשומר, חשבה בטירוף. שערו השחור ועורו השחום יתאימו לעיצוב שלה. הלסת החזקה שלו, פניו המרובעים והנאים, והפה הנדיב שהבטיח להיות מפתה כמו כל שאר גופו, יהיו מעניינים מאוד להתבוננות בזמן שתלגום את תה הבוקר שלה.
"למה שאשה יפה כמוך תהיה משועממת?"
הרטט העשיר של קולו דגדג את גווה. היא משכה בכתפיה והניחה לחיוך לגעת בשפתיה. "אתה לא מרגיש אף-פעם שאין מספיק אתגרים בחייך?"
עיניו האפורות של קינג נצצו בשובבות. "אני יודע בדיוק למה את מתכוונת." הוא קירב אותה אליו ותוויה הרכים התאימו את עצמם אל גופו הקשה.
הם התאימו זה לזה, חשבה בבוגדנות, ואז דחתה את המחשבה. היא לא תחשוב ככה על האויב – והוא היה האויב. מה שהוא עשה היה בלתי נסלח. גברים ומשחקיהם היו לה לזרא. זה היה הקש האחרון ברשימה ארוכה של יסורים והגיע הזמן שתחזיר להם כגמולם.
הוא סחרר אותה במיומנות במעגל, כאילו הרגיש נינוח על רחבת הריקודים כמו בחדר הישיבות שלו. היא הניחה שהוא חושב שהוא מתת האל לנשים. הוא החזיק אותה ביד חזקה, וחמימות החיבוק שלו היתה כה גברית וכה מחזקת עד שהיא התחילה להילחץ.
קלייר לא ציפתה שיהיה כזה. היא ציפתה למישהו קר יותר – לא לטיפוס חם דם כזה שדיבר אל הדחפים הראשוניים שלה. לא פלא שנשים נכנעו בקלות כזו לקסמו.
היא חשה את השרירים החזקים של כתפיו מתחת לחליפה השחורה שלו, הרגישה בעוצמת הגוף שלו, הרגישה בהבטחה המפעמת ממנו, אומרת שהוא יהיה חוויה שלא תשכח לעולם.
אבל קלייר לא התכוונה לאבד את ראשה. היא ספגה מספיק מהלומות בחייה כדי לדעת את האמת אודות גברים ומערכות יחסים – כולם שקרנים והכל שקרים. אין זה משנה מה הוא גורם לגופה להרגיש, אין זה משנה איזה קסם הוא טווה סביבה, היא חייבת להיות חזקה.
הצער שגרם לה החבר האחרון שלה, ג'וש, ריפא אותה לגמרי מכל אשליה רומנטית. היא נשכה את שפתה נוכח פרץ הכאב הבלתי קרוא שהתלווה לזכרונות אלה. היא נדהמה לגלות שרצתה להאמין באהבה – ארוחות ערב שקטות, טיולים לאורך החוף, החיים ביחד. ואז – בום! זה נגמר. והיא לא הרגישה אפילו שמשהו אינו כשורה עד שגילתה שג'וש אורז.
איך יכלה להיות עיוורת כל-כך? הוא התרחק ממנה מרגע שעבר לגור אתה: הישר אל בין זרועותיה של מישהי אחרת. והיא היתה עסוקה מכדי להבחין בכך.
היא שיערה שהיתה יכולה לעשות משהו. להשתנות איכשהו. אם היתה יודעת. הוא היה נשוי עכשיו, לאותה אשה. שרירי עורפה נדרכו – היא לא תחוש שוב בשפתיו הבוגדניות עליה יותר.
היא היתה סכלה פתיה. אבל לא הפעם. קלייר היתה מוכנה. זהירה. ערוכה לכל. והיא שמחה שיכלה להסתכל בעיניו של מר גבוה, כהה ומסוכן, הודות לעקבים הגבוהים שלה.
המוסיקה השתתקה והם התרחקו זה מזה, מוחאים כפיים לתזמורת עם שאר הקהל. היא נאלצה להודות בינה לבינה שאולם הנשפים המפואר של האקסלציור היה מקום מושלם לנשף הצדקה של קינג. רצפת העץ הממורקת, הנברשות המרהיבות העשויות בדולח מיובא ותזמורת עשרים הנגנים, כולם קידמו את היעד שלו – לחזר אחרי הכסף שהיה בכיסי האורחים שלו.
קלייר נרכנה לפנים והצמידה את שפתיה אל לחיו החמימה של קינג. "אתה פנוי?"
עיניו נצצו בצורה מסוכנת. "למה?"
"לאתגר," אמרה קלייר כאילו מדובר בדבר של מה בכך. והיא הסתובבה על עקביה והתרחקה ממנו, מודעת לכך שמבטו נעוץ בה. היא אילצה את עצמה לנשום למרות הפרפרים שריחפו בבטנה. צעד אחר צעד; התוכנית יצאה לדרך. היא פשוט צריכה לפתות אותו – ושום דבר לא ישתבש הפעם, בעיקר לא מרק קינג.
