חוקי התורה הם יצירות ספרותיות ולא תעודות משפטיות. התפיסה הזאת הפתיעה גם אותי עת התוודעתי אליה לראשונה. ככל שהעמקתי את היכרותי עם קובצי החוקים התחלפה ההפתעה בהתפעלות ובהתפעמות.
אני מקווה שאת התהליך הזה יחוו גם קוראיי; שההתוודעות אל הגישות הקיימות במחקר באשר למעמד ולתפקיד שהיה לטקסטים הללו בעת חיבורם תפתיע אותם ותעורר בהם מחשבה או ספק (יש גם מקום לאי הסכמה); ושההיכרות עם החוקים ו"הקריאה הצמודה" שלהם תחשוף בפניהם את הרבדים הנוספים שיש בטקסטים (גם הם עשויים להיות מפתיעים), ותַראה עד כמה הם עשירים ומרתקים מבחינה ספרותית ומבחינות אחרות.
ספר זה מציע מסע חווייתי בשבילים הלא מוכרים של החוק המקראי, מסע שפוגשים בו גם חוקים אחרים מן העולם הקדום וטקסטים אחרים מן המקרא, ובסופו איש לא יכנה עוד את החוק המקראי "חוק יבש".
ד"ר אסנת ברתור היא מרצה במגמת מקרא בחוג לתרבות העברית באוניברסיטת תל־אביב ועורכת־דין המתמחה במשפט הפלילי ובזכויות אזרח. מחקריה על החוק ועל המשפט המקראי ניזונים, אפוא, גם מהשכלתה המשפטית. ספרה Reading Law as Narrative, A Study in the Casuistic Laws of the Pentateuch, שראה אור בארצות הברית בשנת 2010, עורר הדים וזכה לביקורות חיוביות.

שם הספר
בחדר, מול החלון