...הַקַּיִץ שֶׁשָׂרַר בַּיּוֹם וְהַגֶּשֶׁם

שֶׁכִּמְעַט כָּל לַיְלָה, כְּאִלּוּ גַּם

הָעוֹנוֹת הִצְטַמְצְמוּ לְמִדּוֹתֵינוּ,

הַגֶּשֶׁם שֶׁהֵנִיס אוֹתָנוּ לַנִּדָּחוֹת

וְלַצָּרוֹת בַּסִּמְטָאוֹת,

לִמְקוֹמוֹת מִסְתּוֹר, לָאֶצְבָּעוֹת

שֶׁיָּרְדוּ כְּמוֹ מַיִם עַל הָעוֹר,

וְהַמִּלִּים,

כְּשֶׁעוֹד הָיִינוּ חֲמוּשִׁים בָּהֶן...


”קפה השמש הכחולה“ הוא סיור כפול, ממשי ומטאפיזי, בעיר זרה ובמחוזות נפשיים מתעתעים של כמיהה ואובדן. זהו מונולוג אלגי שמפיח חיים באהבה קצרת ימים, המתחלפת כמעט מייד בגעגוע ובעבודת זיכרון קדחתנית, כמו דתית במסירותה, שפעמוני הכנסייה שברקע קוצבים את פעימותיה.
אלא שהנסיון להחיות רגעי אושר לעולם אינו נפרד מן הידיעה כי “ היד המבקשת לאחוז בנהר / תיסוג מבויישת, / רטובה וריקה“.
אורך הנשימה של הפואמה ותיפוף הגשם המלווה כהד את כאב ההיזכרות הופכים את ”קפה השמש הכחולה“ למסע מופעים ומדריך מנוחה אל לב-ליבה של האהבה. השירה ממלאת כאן את ייעודה הטהור והעמוק ביותר: להשיב את הדמות האהובה משאול האובדן והשיכחה. את זאת עושה ”קפה השמש הכחולה“ בהתמסרות ארוטית ובעוצמה רגשית שמעטות כמוה בשירה העברית. / עוזי אגסי

שם הספר
דומסטיקה
בעט ברזל - שירת מחאה עברית 2004-1984
ערב רגיל - שירה #
זהב החוסר-כל / זהב החסר-כל - שירת אמריקה הלטינית
פעמון הפרא - מבחר משירת אמריקה הלטינית במאה העשרים