מהי "כתיבת נשים"? מהי "כתיבה נשית"? מהו, אם בכלל, ההבדל ביניהן?
ספר זה מציע חשיבה חדשה ורעננה על מושגים אלה, תוך שזירה של שני תחומי ידע שנחשבים נפרדים: תיאוריות פמיניסטיות ויצירות ספרות שכתבו נשים. יתר על כן, הוא מפתח את הרעיון שקריאה דיאלוגית בין שני סוגי הטקסטים היא הכרחית לשיח הפמיניסטי של מחקר הספרות והתרבות.
נושא ההתבוננות של הספר הוא הספרות העברית שנכתבה בישראל בידי נשים בשנים 2005-1985, השנים שבהן נרשמה עלייה חסרת תקדים, כמותית ואיכותית, בנוכחות הנשית בספרות הישראלית. זהו מחקר מקיף ראשון מסוגו של ספרות זו, שפרצה את הדרך לקול ייחודי בזירת הקולות של הספרות העברית הישראלית.
הספר כולל קריאות צמודות בשבעה רומנים: רואות מכאן את כל העולם של יעל ישראל, הקיץ של אביה של גילה אלמגור, סמטת השקדיות בעומריג'אן של דורית רביניאן, למאטיס יש את השמש בבטן של יהודית קציר, חיי אהבה של צרויה שלו, דולי סיטי של אורלי קסטל-בלום ולילי לה טיגרס של אלונה קמחי. כל אחת מן הקריאות חושפת את מסעה של גיבורת הרומן ממקום של אין אונות ושתיקה למרחב של הגדרה עצמית ושל אפשרות פעולה בעולם, וזאת באמצעות תפישה מורכבת של הגוף הנשי כסוג של 'טקסט', המתכתב עם טקסטים אחרים ומנהל איתם מאבק מסעיר.
ד"ר רוני הלפרן היא ראש התכנית ללימודי מגדר במכללה האקדמית בית ברל, היא מרצה בתכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת ת"א מאז הקמתה, והיא עוסקת בשאלות של זהות נשית בספרות, בקולנוע ובטלוויזיה ובתרבות הפופולארית.