המשנה היא ספר היסוד של התורה שבעל פה, וחשיבותה לתולדות עמנו רבה. המיוחד בפירוש זה הוא השימוש בידע המצטבר עד לימינו אלו, ובשילוב בין מתודה מחקרית וגישה מסורתית לטקסט. המקורות לפירוש הם בראש ובראשונה ספרות חז"ל לדורותיה, פרשנות קודמת למשנה והיכרות עם הרקע ההיסטורי והראלי שבתשתיתה של ספרות חז״ל. המשנה נכתבה על רקע ארץ ישראל והנסיבות הכלכליות והחברתיות שעמן התמודדו בני העם והחכמים כמנהיגיו. כיום בידינו כלים המאפשרים את שחזור הרקע החברתי למשנה, וכך זכינו באפשרות להגיע להבנה טובה יותר של עולם הפרטים ההלכתי. המשנה הייתה לאבן פינה בבניין ההלכתי המפואר, ובדורנו, כאשר זכינו לחזור לארץ ולהכירה, עלינו גם החובה לעיין מחדש במשנה.
מסכתות עורלה וביכורים
מסכתות עורלה וביכורים הן שתי המסכתות הקטנות המסיימות את סדר זרעים. חלקן הגדול עוסק כתיאור טכני של פרטי ההלכה: מהי הגדרת עורלה? מה דין הנהנה ממנה באיסור? ומהם קווי השוני והדמיון בין דיני ביכורים לתרומה ולמעשרות?. הפרק השלישי במסכת ביכורים שונה באופיו: אין הוא פרק הלכתי אלא פרק הכתוב בשפה טקסית וגבוהה, וכולו תיאור המשדר התפעלות והדר מטקסי העלייה האזורית לרגל (שלא כמסגרת שלושה רגלים). פרק זה הוא חלק מסדרת פרקים וקטעי פרקים של משניות קדומות הערוכות בעריכה ייחודית, שיש בהן מסרים של זיכרון המקדש.
המחברים
פחפי שמואל ספראי היה פרופסור באוניברסיטה העברית להיסטוריה של תקופת התלמוד,
וחתן פרס ישראל. בנו, פרופ' זאב ספראי, הוא פרופ' בחוג ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, ועוסק בתולדות הארץ בתקופת המשנה והתלמוד. עד עתה התמקדו בעיקר בפענוח פרשיות היסטוריות לאור מקורות חז"ל, ועתה הם באים לבאר את ספחת חז״ל עצמה. ספריהם הקודמים המשותפים הם פירוש להגדה של פסח, והכרכים הקודמים של משנת ארץ ישראל.