שמואל ספראי

שמואל ספראי

סופר


1.
2.
ההגדה היא הטקסט היהודי הנלמד והנקרא ביותר בחברה היהודית המסורתית. עשרות דורות היא נקראת ונלמדת, נכתבו לה מאות רבות של פרושים והיא יצאה באלפי מהדורות. הנחת היסוד של חיבור זה היא שבימי בית שני לא נחגג ליל הסדר בצורה המוכרת לנו. בירושלים אכלו את קרבן הפסח עם מצה ומרור בליווי שירת ההלל, אך ברחבי הארץ לא היה לערב מעמד מיוחד. רק אחרי החורבן עוצב ליל הסדר כמעמד משפחתי שמסגרתו החיצונית היא הסעודה החגיגית, כמקובל בעולם הקדום. תוכנו הוא יהודי מובהק לפי רוחם של חכמים. לימוד התורה תופש בו מקום מקום מרכזי, תחליף לקרבן בימי קדם. עם הלימוד באות המצוות המיוחדות לחג, אותן שניתן לקיים גם אחר החורבן, והיו אף קהילות שבהם נהג מעמד הדומה לאכילת קרבן פסח. הלימוד ממקד ערכים מרכזיים של היהדות, בצורה השווה לכל נפש : התקווה לגאולה ישירה בידי רבונו של עולם, צדקה, חובת לימוד התורה, זכרון יציאת מצרים וקיום המצוות בכלל. נוסח ההגדה לא גובש בבת אחת ; ראשיתו בדור יבנה במאה הראשונה לספירה, ועיצובו הסופי התגבש בתקופת הגאונים. הפיסקאות האחרונות צורפו רק באירופד בימי הביניים. 'הגדת חז"ל' עוקבת אחרי שלבי התהוות ההגדה וגיבושה, בהתבסס על מאות קטעי גניזה, כתבי יד ופירושי ראשונים ואחרונימ. עם ההגדה בא פירוש המשלב פירושי קדמונים עם שיטת מחקר מדעית. כל זאת בליווי מבואות נרחבים ובירור נוסח ההגדה שנהג בארץ ישראל, השונה מעט מהנוסח הבבלי הנאמר היום. המחברים הם אב ובנו. פרופ' שמואל ספראי יליד תרע"ט (1919 ), למד בישיבות ירושלים ובאוניברסיטה העברית וכיהן כפרופסור להיסטוריה של תקופת התלמוד באוניברסיטה זו. פרופ' זאב ספראי נולד בירושלים בשנת תש"ח (1948), למד באוניברסיטה העברית בירושלים ומכהן כפרופסור במחלקה ללימודי ארץ ישראל ע"ש מרטין (זוס) באוניברסיטת בר אילן. שני המחברים פירסמו, כל אחד בנפרד ושניהם יחד, ספרים ומחקרים רבים בתולדות התרבות היהודית וארץ ישראל בתקופת בית שני, המשנה והתלמוד....

3.
פירוש "משנת ארץ ישראל" נשען על התלמודים, ספרות חז"ל בכללה ועל פירושים קודמים. חידושו בשילוב שבין ארועים היסטוריים, סוגיות סוציולוגיות, תופעות תרבותיות ותובנות חברתיות עכשוויות. מיועד למלמדי משנה ותלמוד רחבי דעת, הסקרנים לשילוב בין מסורת והשכלה רחבה. כולל איורים, מבואות ונספחים....

4.
5.
פרופסור שמואל ספראי פרסם במשך יותר מארבעים שנה מחקרים בתולדות ישראל בימי הבית ובתקופת התלמוד, בתולדות ארץ ישראל, בתולדות התרבות והחברה היהודית בארץ ובתפוצות וביחסים בין ארץ ישראל לבין התפוצות. רוב המחקרים באסופה דנים בבעיות יסוד בתקופה מכרעת זו בתולדות ישראל: עבודת האלוהים במקדש, בית המקדש ובית הכנסת, העיר היהודית ומוסדותיה, העלייה לרגל בימי הבית ולאחר החורבן, התנועה החסידית בימי הבית ובימי התנאים והערכת מעשיו של רבן יוחנן בן זכאי. מחקרים אלה הם אבני בוחן בהבנת ההיסטוריה הישראלית בימי הבית, במשבר שעבר על עם ישראל עם חורבן המקדש וירושלים ובתנופת היצירה הרוחנית והחברתית בדור שלאחר מכן....

6.
7.
8.
9.
פירוש "משנת ארץ ישראל" נשען על התלמודים, ספרות חז"ל בכללה ועל פירושים קודמים. חידושו בשילוב שבין ארועים היסטוריים, סוגיות סוציולוגיות, תופעות תרבותיות ותובנות חברתיות עכשוויות. מיועד למלמדי משנה ותלמוד רחבי דעת, הסקרנים לשילוב בין מסורת והשכלה רחבה. כולל איורים, מבואות ונספחים. מסכת ברכות...

10.
11.
פירוש "משנת ארץ ישראל" נשען על התלמודים, ספרות חז"ל בכללה ועל פירושים קודמים. חידושו בשילוב שבין ארועים היסטוריים, סוגיות סוציולוגיות, תופעות תרבותיות ותובנות חברתיות עכשוויות. מיועד למלמדי משנה ותלמוד רחבי דעת, הסקרנים לשילוב בין מסורת והשכלה רחבה. כולל איורים, מבואות ונספחים. מסכת שביעית...

12.
מעטים האישים בתולדות ישראל שפעולתם לדורות חזקה ועמוקה כר' עקיבא בן-יוסף, עד שלא חששו לומר שראוי היה שתינתן תורה על-ידו (מנחות כט, ע"ב). במבוא מקיף מוארת פרשת-חייו רבת-התמורות של ר' עקיבא ודרכו בהלכה ובאגדה. הלקט מכילך מבחר ממאמריו בהלכה ובאגדה מכל רחבי התלמוד....

13.
הקובץ מהווה שזורה של מחקרים אשר בהם זוכים להארה מוסדות ההנהגה העצמית, היחסים עם השלטון הרומי, החברה והכלכלה, עולמם של חכמים, הגיאוגרפיה ההיסטורית וחיי היום יום. כל זאת תוך ליבונם של מקורות פנימיים וחיצוניים, בירור המימצא הארכיאולוגי ועיון בחקר תולדות ישראל לדורותיו. הקובץ כולו הוא ספרה של ארץ-ישראל והמוצאות אותה בתקופת המשנה והתלמוד, אולם הוא כולל גם מאמרים ספציפיים בחקר ארץ-ישראל. המחקרים מתפרסמים כאן כפי שנתפרסמו לראשונה בכתבי־עת ובקבצים שונים....

14.
15.
פירוש "משנת ארץ ישראל" נשען על התלמודים, ספרות חז"ל בכללה ועל פירושים קודמים. חידושו בשילוב שבין ארועים היסטוריים, סוגיות סוציולוגיות, תופעות תרבותיות ותובנות חברתיות עכשוויות. מיועד למלמדי משנה ותלמוד רחבי דעת, הסקרנים לשילוב בין מסורת והשכלה רחבה. כולל איורים, מבואות ונספחים. מסכת שבת חלק א'...

16.
פירוש "משנת ארץ ישראל" נשען על התלמודים, ספרות חז"ל בכללה ועל פירושים קודמים. חידושו בשילוב שבין ארועים היסטוריים, סוגיות סוציולוגיות, תופעות תרבותיות ותובנות חברתיות עכשוויות. מיועד למלמדי משנה ותלמוד רחבי דעת, הסקרנים לשילוב בין מסורת והשכלה רחבה. כולל איורים, מבואות ונספחים. מסכתות תענית ומגילה...

17.
18.
המשנה היא ספר היסוד של התורה שבעל פה, וחשיבותה לתולדות עמנו רבה. המיוחד בפירוש זה הוא השימוש בידע המצטבר עד לימינו אלו, ובשילוב בין מתודה מחקרית וגישה מסורתית לטקסט. המקורות לפירוש הם בראש ובראשונה ספרות חז"ל לדורותיה, פרשנות קודמת למשנה והיכרות עם הרקע ההיסטורי והראלי שבתשתיתה של ספרות חז״ל. המשנה נכתבה על רקע ארץ ישראל והנסיבות הכלכליות והחברתיות שעמן התמודדו בני העם והחכמים כמנהיגיו. כיום בידינו כלים המאפשרים את שחזור הרקע החברתי למשנה, וכך זכינו באפשרות להגיע להבנה טובה יותר של עולם הפרטים ההלכתי. המשנה הייתה לאבן פינה בבניין ההלכתי המפואר, ובדורנו, כאשר זכינו לחזור לארץ ולהכירה, עלינו גם החובה לעיין מחדש במשנה. מסכת ראש השנה מסכת ראש השנה נחלקת לשני חלקים. הראשון עוסק בלוח השנה היהודי ובסדרים המיוחדים של קידוש החודש. אגב כן אנו לומדים גם על המחלוקות שהתחוללו בנושא זה, ומבינים ? לומדים פרק חשוב בתרבות המחלוקת וההכרעה של חז"ל. לנושא זה הוקדש גם אחד הנספחים. החלק השני של המסכת עוסק בסדרי התפילה של ראש השנה, כלומר בתקיעה בשופר ובברכות המיוחדות בתפילת העמידה. התקיעה בראש השנה הפכה לסמל יהודי מקובל, ותפילת העמידה של ראש השנה קיבלה אופי מיוחד במינו בשל התוספות שנוספו לה, והנאמרות עד היום. המחברים פחפי שמואל ספראי היה פרופסור באוניברסיטה העברית להיסטוריה של תקופת התלמוד, וחתן פרס ישראל. בנו, פרופ' זאב ספראי, הוא פרופ' בחוג ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, ועוסק בתולדות הארץ בתקופת המשנה והתלמוד. עד עתה התמקדו בעיקר בפענוח פרשיות היסטוריות לאור מקורות חז"ל, ועתה הם באים לבאר את ספחת חז״ל עצמה. ספריהם הקודמים המשותפים הם פירוש להגדה של פסח, והכרכים הקודמים של משנת ארץ ישראל....

19.
המשנה היא ספר היסוד של התורה שבעל פה, וחשיבותה לתולדות עמנו רבה. המיוחד בפירוש זה הוא השימוש בידע המצטבר עד לימינו אלו, ובשילוב בין מתודה מחקרית וגישה מסורתית לטקסט. המקורות לפירוש הם בראש ובראשונה ספרות חז"ל לדורותיה, פרשנות קודמת למשנה והיכרות עם הרקע ההיסטורי והראלי שבתשתיתה של ספרות חז״ל. המשנה נכתבה על רקע ארץ ישראל והנסיבות הכלכליות והחברתיות שעמן התמודדו בני העם והחכמים כמנהיגיו. כיום בידינו כלים המאפשרים את שחזור הרקע החברתי למשנה, וכך זכינו באפשרות להגיע להבנה טובה יותר של עולם הפרטים ההלכתי. המשנה הייתה לאבן פינה בבניין ההלכתי המפואר, ובדורנו, כאשר זכינו לחזור לארץ ולהכירה, עלינו גם החובה לעיין מחדש במשנה. מסכת שקלים מסכת שקלים עוסקת בסדרי האיסוף של מחצית השקל ובתיאור המבנה הארגוני של המקדש. חלקים ממנה מתקשרים לאוסף בלתי מוגדר של משניות העוסקות בזיכרון המקדש ולהן אופי מיוחד: צירוף של זיכרונות ראליים מהמקדש עם עיצוב אידאי מובהק, כל זאת בסגנון סיפורי ייחודי. סדרי האיסוף של מחצית השקל ראליים, ולהם עדויות מקבילות מספרות חיצונית ואף עדויות ארכיאולוגיות. מדהים להיווכח איזה כושר ארגון גילה העם המפוזר בעולם בין אימפריות עוינות, ועד כמה הצליח לקיים מערכת של איסוף כספים המבטאת ערכים דתיים משותפים לכל העם. המחברים פחפי שמואל ספראי היה פרופסור באוניברסיטה העברית להיסטוריה של תקופת התלמוד, וחתן פרס ישראל. בנו, פרופ' זאב ספראי, הוא פרופ' בחוג ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, ועוסק בתולדות הארץ בתקופת המשנה והתלמוד. עד עתה התמקדו בעיקר בפענוח פרשיות היסטוריות לאור מקורות חז"ל, ועתה הם באים לבאר את ספחת חז״ל עצמה. ספריהם הקודמים המשותפים הם פירוש להגדה של פסח, והכרכים הקודמים של משנת ארץ ישראל....

20.
המשנה היא ספר היסוד של התורה שבעל פה, וחשיבותה לתולדות עמנו רבה. המיוחד בפירוש זה הוא השימוש בידע המצטבר עד לימינו אלו, ובשילוב בין מתודה מחקרית וגישה מסורתית לטקסט. המקורות לפירוש הם בראש ובראשונה ספרות חז"ל לדורותיה, פרשנות קודמת למשנה והיכרות עם הרקע ההיסטורי והראלי שבתשתיתה של ספרות חז״ל. המשנה נכתבה על רקע ארץ ישראל והנסיבות הכלכליות והחברתיות שעמן התמודדו בני העם והחכמים כמנהיגיו. כיום בידינו כלים המאפשרים את שחזור הרקע החברתי למשנה, וכך זכינו באפשרות להגיע להבנה טובה יותר של עולם הפרטים ההלכתי. המשנה הייתה לאבן פינה בבניין ההלכתי המפואר, ובדורנו, כאשר זכינו לחזור לארץ ולהכירה, עלינו גם החובה לעיין מחדש במשנה. מסכת תרומות מסכת תרומות, כשמה, עוסקת כולה בסדרי נתינת תרומות (תרומה ותרומת מעשר). למעשה, מבין כל המצוות התלויות בארץ, זו המצווה היחידה שהחזיקה מעמד ושעליה הקפידו עד סוף תקופת החקלאות העברית. גם כאשר ההקפדה על טהרות נחלשה, השתדלו עמי הארצות להרים את התרומה לפני שניתן היה לטמאה, לשם כך אורגנו הסדרים של נתינת התרומה כבר בגורן. היה זה מעמד מלבב, בו הכהן עוזר מעט לחקלאי, מברך אותו, ומטפל בטהרותיו. הכהנים מצידם, שמרו על דיני טהרה וחגגו את אכילת התרומה ואת הטבילה המקדימה לה, במעמד דתי מקודש. המחברים פחפי שמואל ספראי היה פרופסור באוניברסיטה העברית להיסטוריה של תקופת התלמוד, וחתן פרס ישראל. בנו, פרופ' זאב ספראי, הוא פרופ' בחוג ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, ועוסק בתולדות הארץ בתקופת המשנה והתלמוד. עד עתה התמקדו בעיקר בפענוח פרשיות היסטוריות לאור מקורות חז"ל, ועתה הם באים לבאר את ספחת חז״ל עצמה. ספריהם הקודמים המשותפים הם פירוש להגדה של פסח, והכרכים הקודמים של משנת ארץ ישראל. ...

21.
22.
פירוש "משנת ארץ ישראל" נשען על התלמודים, ספרות חז"ל בכללה ועל פירושים קודמים. חידושו בשילוב שבין ארועים היסטוריים, סוגיות סוציולוגיות, תופעות תרבותיות ותובנות חברתיות עכשוויות. מיועד למלמדי משנה ותלמוד רחבי דעת, הסקרנים לשילוב בין מסורת והשכלה רחבה. כולל איורים, מבואות ונספחים. הפירוש למסכת עירובין מעשיר את ההבנה של צורת החיים והמגורים, שבתוכם התארגן הציבור במשותף להתקנת העירוב ולשמירה על איסורי טלטול ותנועה בשבת. בסוף המסכת דיון חשוב על הההלכות העוסקות בעבודה בשבת במקדש. מסכת עירובין...

23.
הספר ראה אור בשיתוף עם מכללת ליפשיץ המשנה היא ספר היסוד של התורה שבעל פה, וחשיבותה לתולדות עמנו רבה. המיוחד בפירוש זה הוא השימוש בידע המצטבר עד לימינו אלו והשילוב בין מתודה מחקרית וגישה מסורתית לטקסט. המקורות לפירוש הם בראש ובראשונה ספרות חז``ל לדורותיה, פרשנות קודמת למשנה והיכרות עם הרקע ההיסטורי והראלי שבתשתיתה של ספרות חז``ל. המשנה נכתבה על רקע ארץ ישראל והנסיבות הכלכליות והחברתיות שעמן התמודדו בני העם והחכמים כמנהיגיו. כיום בידינו כלים המאפשרים את שחזור הרקע החברתי למשנה, וכך זכינו באפשרות להגיע להבנה טובה יותר של עולם הפרטים ההלכתי. המשנה הייתה לאבן פינה בבניין ההלכתי המפואר, ובדורנו, כאשר זכינו לחזור לארץ ולהכירה, עלינו גם החובה לעיין מחדש במשנה. מסכתות מועד קטן וחגיגה מסכת מועד קטן עוסקת בדיני חול המועד, והיא דוגמה חיה לעיסוק של חכמים בפרטי פרטים המתבארים רק על רקע חיי היום-יום, חיי המלאכה והתעסוקה של ימי החול. מסכת חגיגה, לעומתה, עוסקת כולה בדיני המקדש, הקרבנות, העלייה לרגל, דיני הטהרה הנוהגים במקדש, ומשקפת כיצד הופעל המקדש כאשר לכל קבוצה הקפדות משלה וחומרה רודפת חומרה, לבל תיפגע טהרת הקודש. בלב המסכת מתנהלים גם דיונים מה הם גופי תורה ומה היחס לתורת הסוד. למסכת צורפו נספחים מהותיים על סדרי העלייה לרגל ויחסם של חכמים לתורת הסוד, יחס שהיה דו-ערכי ומורכב. כרך זה כולל מפתח לכל סדר מועד. המחברים שמואל ספראי היה פרופסור להיסטוריה של תקופת התלמוד באוניברסיטה העברית וחתן פרס ישראל. זאב ספראי, בנו, הוא פרופסור בחוג ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, ועוסק בתולדות הארץ בתקופת המשנה והתלמוד. עד עתה התמקדו בעיקר בפענוח פרשיות היסטוריות לאור מקורות חז``ל, ועתה הם באים לבאר את ספרות חז``ל עצמה. מלבד הכרכים הקודמים של משנת ארץ ישראל פרסמו יחד פירוש להגדה של פסח....

24.
פירוש "משנת ארץ ישראל" נשען על התלמודים, ספרות חז"ל בכללה ועל פירושים קודמים. חידושו בשילוב שבין ארועים היסטוריים, סוגיות סוציולוגיות, תופעות תרבותיות ותובנות חברתיות עכשוויות. מיועד למלמדי משנה ותלמוד רחבי דעת, הסקרנים לשילוב בין מסורת והשכלה רחבה. כולל איורים, מבואות ונספחים. מסכת סוכה...

25.
המשנה היא ספר היסוד של התורה שבעל פה, וחשיבותה לתולדות עמנו רבה. המיוחד בפירוש זה הוא השימוש בידע המצטבר עד לימינו אלו, ובשילוב בין מתודה מחקרית וגישה מסורתית לטקסט. המקורות לפירוש הם בראש ובראשונה ספרות חז"ל לדורותיה, פרשנות קודמת למשנה והיכרות עם הרקע ההיסטורי והראלי שבתשתיתה של ספרות חז״ל. המשנה נכתבה על רקע ארץ ישראל והנסיבות הכלכליות והחברתיות שעמן התמודדו בני העם והחכמים כמנהיגיו. כיום בידינו כלים המאפשרים את שחזור הרקע החברתי למשנה, וכך זכינו באפשרות להגיע להבנה טובה יותר של עולם הפרטים ההלכתי. המשנה הייתה לאבן פינה בבניין ההלכתי המפואר, ובדורנו, כאשר זכינו לחזור לארץ ולהכירה, עלינו גם החובה לעיין מחדש במשנה. מסכתות עורלה וביכורים מסכתות עורלה וביכורים הן שתי המסכתות הקטנות המסיימות את סדר זרעים. חלקן הגדול עוסק כתיאור טכני של פרטי ההלכה: מהי הגדרת עורלה? מה דין הנהנה ממנה באיסור? ומהם קווי השוני והדמיון בין דיני ביכורים לתרומה ולמעשרות?. הפרק השלישי במסכת ביכורים שונה באופיו: אין הוא פרק הלכתי אלא פרק הכתוב בשפה טקסית וגבוהה, וכולו תיאור המשדר התפעלות והדר מטקסי העלייה האזורית לרגל (שלא כמסגרת שלושה רגלים). פרק זה הוא חלק מסדרת פרקים וקטעי פרקים של משניות קדומות הערוכות בעריכה ייחודית, שיש בהן מסרים של זיכרון המקדש. המחברים פחפי שמואל ספראי היה פרופסור באוניברסיטה העברית להיסטוריה של תקופת התלמוד, וחתן פרס ישראל. בנו, פרופ' זאב ספראי, הוא פרופ' בחוג ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, ועוסק בתולדות הארץ בתקופת המשנה והתלמוד. עד עתה התמקדו בעיקר בפענוח פרשיות היסטוריות לאור מקורות חז"ל, ועתה הם באים לבאר את ספחת חז״ל עצמה. ספריהם הקודמים המשותפים הם פירוש להגדה של פסח, והכרכים הקודמים של משנת ארץ ישראל. ...

26.
פירוש "משנת ארץ ישראל" נשען על התלמודים, ספרות חז"ל בכללה ועל פירושים קודמים. חידושו בשילוב שבין ארועים היסטוריים, סוגיות סוציולוגיות, תופעות תרבותיות ותובנות חברתיות עכשוויות. מיועד למלמדי משנה ותלמוד רחבי דעת, הסקרנים לשילוב בין מסורת והשכלה רחבה. כולל איורים, מבואות ונספחים. מסכת יומא ...

27.
28.
29.
30.
המשנה היא ספר היסוד של התורה שבעל פה, וחשיבותה לתולדות עמנו רבה. המיוחד בפירוש זה הוא השימוש בידע המצטבר עד לימינו אלו, ובשילוב בין מתודה מחקרית וגישה מסורתית לטקסט. המקורות לפירוש הם בראש ובראשונה ספרות חז"ל לדורותיה, פרשנות קודמת למשנה והיכרות עם הרקע ההיסטורי והראלי שבתשתיתה של ספרות חז״ל. המשנה נכתבה על רקע ארץ ישראל והנסיבות הכלכליות והחברתיות שעמן התמודדו בני העם והחכמים כמנהיגיו. כיום בידינו כלים המאפשרים את שחזור הרקע החברתי למשנה, וכך זכינו באפשרות להגיע להבנה טובה יותר של עולם הפרטים ההלכתי. המשנה הייתה לאבן פינה בבניין ההלכתי המפואר, ובדורנו, כאשר זכינו לחזור לארץ ולהכירה, עלינו גם החובה לעיין מחדש במשנה. מסכת פסחים מסכת פסחים מתחלקת לשניים: פרקים א-ד ופרק י עוסקים בעיקרם בהלכות הפסח בזמן הזה, ופרקים ה- ט בסדרי הפסח במקדש. היו מן הראשונים שחילקו את המסכת לשתי מסכתות נפרדות לפי חלוקה זו. דיני פסח מורכבים, והם כוללים איסור חמץ ומצוות עשה של אכילת מרור, מצה וחרוסת לפי חלק מהפוסקים. כל זאת, בנוסף לדיני יום טוב עצמם. חשיבות אחרת ומיוחדת יש לפרקים המתארים את הווי המקדש, והמסכת מהווה את אחד המקורות החשובים לשחזור סדרי המקדש. זאת על רקע מציאות החיים והתנאים הכלכליים והחברתיים שבהם חי העם מחד גיסא, ומבנה המקדש וסדריו מאידך גיסא. המשנה מבטאת הסכמה לאומית לשמר את מקומו המרכזי של המקדש, למרות חילוקי הדעות המרים על ההלכות האמורות לנהוג בו. הפרק האחרון מוקדש לסדר ליל הפסח, אירוע שהוא אחד מרגעי השיא במחזור החיים היהודיים. יסודות חג הפסח נקבעו במשנתנו, ומרתק להשוותם עם הסדרים הנוהגים היום, שחלקם הוא שימור של הקדום, וחלקם - פיתוח ושכלול של מגמות שונות. המחברים פחפי שמואל ספראי היה פרופסור באוניברסיטה העברית להיסטוריה של תקופת התלמוד, וחתן פרס ישראל. בנו, פרופ' זאב ספראי, הוא פרופ' בחוג ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, ועוסק בתולדות הארץ בתקופת המשנה והתלמוד. עד עתה התמקדו בעיקר בפענוח פרשיות היסטוריות לאור מקורות חז"ל, ועתה הם באים לבאר את ספחת חז״ל עצמה. ספריהם הקודמים המשותפים הם פירוש להגדה של פסח, והכרכים הקודמים של משנת ארץ ישראל....

31.
המשנה היא ספר היסוד של התורה שבעל פה, וחשיבותה לתולדות עמנו רבה. המיוחד בפירוש זה הוא השימוש בידע המצטבר עד לימינו אלו, ובשילוב בין מתודה מחקרית וגישה מסורתית לטקסט. המקורות לפירוש הם בראש ובראשונה ספרות חז"ל לדורותיה, פרשנות קודמת למשנה והיכרות עם הרקע ההיסטורי והראלי שבתשתיתה של ספרות חז״ל. המשנה נכתבה על רקע ארץ ישראל והנסיבות הכלכליות והחברתיות שעמן התמודדו בני העם והחכמים כמנהיגיו. כיום בידינו כלים המאפשרים את שחזור הרקע החברתי למשנה, וכך זכינו באפשרות להגיע להבנה טובה יותר של עולם הפרטים ההלכתי. המשנה הייתה לאבן פינה בבניין ההלכתי המפואר, ובדורנו, כאשר זכינו לחזור לארץ ולהכירה, עלינו גם החובה לעיין מחדש במשנה. המחברים שמואל ספראי היה פרופסור באוניברסיטה העברית להיסטוריה של תקופת התלמוד, וחתן פרס ישראל. בנו, פרופ' זאב ספראי, הוא פרופ' בחוג ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, ועוסק בתולדות הארץ בתקופת המשנה והתלמוד. עד עתה התמקדו בעיקר בפענוח פרשיות היסטוריות לאור מקורות חז"ל, ועתה הם באים לבאר את ספחת חז״ל עצמה. ספריהם הקודמים המשותפים הם פירוש להגדה של פסח, והכרכים הקודמים של משנת ארץ ישראל....

32.
33.
פירוש "משנת ארץ ישראל" נשען על התלמודים, ספרות חז"ל בכללה ועל פירושים קודמים. חידושו בשילוב שבין ארועים היסטוריים, סוגיות סוציולוגיות, תופעות תרבותיות ותובנות חברתיות עכשוויות. מיועד למלמדי משנה ותלמוד רחבי דעת, הסקרנים לשילוב בין מסורת והשכלה רחבה. כולל איורים, מבואות ונספחים. מסכת שבת חלק ב'...

34.
35.
פירוש "משנת ארץ ישראל" נשען על התלמודים, ספרות חז"ל בכללה ועל פירושים קודמים. חידושו בשילוב שבין ארועים היסטוריים, סוגיות סוציולוגיות, תופעות תרבותיות ותובנות חברתיות עכשוויות. מיועד למלמדי משנה ותלמוד רחבי דעת, הסקרנים לשילוב בין מסורת והשכלה רחבה. כולל איורים, מבואות ונספחים....

36.
37.
38.
39.
המשנה היא ספר היסוד של התורה שבעל פה, וחשיבותה לתולדות עמנו רבה. המיוחד בפירוש זה הוא השימוש בידע המצטבר עד לימינו אלו, ובשילוב בין מתודה מחקרית וגישה מסורתית לטקסט. המקורות לפירוש הם בראש ובראשונה ספרות חז"ל לדורותיה, פרשנות קודמת למשנה והיכרות עם הרקע ההיסטורי והראלי שבתשתיתה של ספרות חז״ל. המשנה נכתבה על רקע ארץ ישראל והנסיבות הכלכליות והחברתיות שעמן התמודדו בני העם והחכמים כמנהיגיו. כיום בידינו כלים המאפשרים את שחזור הרקע החברתי למשנה, וכך זכינו באפשרות להגיע להבנה טובה יותר של עולם הפרטים ההלכתי. המשנה הייתה לאבן פינה בבניין ההלכתי המפואר, ובדורנו, כאשר זכינו לחזור לארץ ולהכירה, עלינו גם החובה לעיין מחדש במשנה. מסכת ביצה מסכת ביצה עוסקת בדיני עבודה במועד, והיא מצטרפת באופן טבעי למסכת שבת. יש בה דיונים בפרטי פרטים של עבודות, ובעיקר בעבודות המטבח. מעיון במסכת מתברר שלעתים נשמרו בה ניסוחים ותפישות טרום-משפטיות, שבמסכת שבת כבר עובדו ושופרו על ידי חכמים. למסכת זו צירפנו נספח קצר על סדרי הקהילה יהודית. המחברים פחפי שמואל ספראי היה פרופסור באוניברסיטה העברית להיסטוריה של תקופת התלמוד, וחתן פרס ישראל. בנו, פרופ' זאב ספראי, הוא פרופ' בחוג ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, ועוסק בתולדות הארץ בתקופת המשנה והתלמוד. עד עתה התמקדו בעיקר בפענוח פרשיות היסטוריות לאור מקורות חז"ל, ועתה הם באים לבאר את ספחת חז״ל עצמה. ספריהם הקודמים המשותפים הם פירוש להגדה של פסח, והכרכים הקודמים של משנת ארץ ישראל....

40.
41.
42.
43.
44.
45.
46.
47.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ