“הפעם זהו ספר חריג על "כריית נתונים" ומשמעותם לחיינו.
הסיפור מתרכז בחברה שנקראת "אובטו" וגיבור בשם סטיבן. אם נרצה נקרא לה ג...
לחברה מנוע חיפוש חזק והיא אוגרת אצלה כל פיסת מידע שהיא יכולה להניח עליו יד.היות ויש לה חוות שרתים עצומה,ואמצעי אגירה ענקיים, הרי, היא אוגרת כל תנועה אפשרית העוברת דרכה.
אנחנו המשתמשים שמחים להציג שאילתא ולקבל מיד תשובה.
אבל.
גם השאילתא הזאת נשמרת.
בואו נוסיף לזה יכולת למפות את המשתמשים לפי הפיזור הגאוגרפי.
נוסף לזה, יכולת ניתוח של תמונות שבו ניתן לזהות פרט ברצף עצום של תמונות ( ראה סיפור תקרית המוסד בדובאי), יש לנו רובד שלישי של ניתוח המעשים של פרט, קבוצה או כל דבר אחר. איני מדבר על מצלמות שמסתובבות ברחובות ומצלמות ב"אקראי" אנשים ומקומות. למה? מי יודע. יכול להיות שזה המקרה של האבא שכל יום נותן לילד סטירה, אם האבא לא יודע למה , הבן בוודאי ימצא סיבה.
עכשיו אנחנו צריכים למצוא תבניות של התנהגות. קל לעשות זאת על תבניות ברורות ( מורידים מחיר העוף ומייד כולם רצים לקנות כמו מטורפים, עופות ועוד מוצרים שלא מוזלים בחנות זאת).
אבל החוכמה לא נעצרת כאן.
מה יהיה אם יתברר כי ברגע זה הנך מסווג לפי התנהגותך: כמה ספרים הנך קורא, ומהם? לאיזה אתרים הנך גולש? מה הרגלי העבודה והצריכה שלך?
ניתן לעשות מזה מפת התנהגויות.
וכאן בא הניצול, את/ה הקוראים נתונים לסחיטה ולניצול. הן בדרך פיתוי והן בדרכים סמויות יותר.
ניתן ללמוד עליך לעיתים רק מדפוס התנהגות מסויים.
לדוגמה: פורסם פעם כי צהל פסל סיווג גבוה למתגייסים ששיחקו במישחק "מבוכים ודרקונים". למה? כי בוודאי איזה פסיכולוג החליט כי מבנה אישיותם מסוכן. דרך אגב בעקבות הפירסום זה נפסק.
הדבר שהפתיע אותי הוא היכולת העקיפה ללמוד דברים.
לכאורה , רק אלו שמשתמשים בשירותים המקוונים,חשופים לניתוח כזה, אבל, תארו לכם כי אם יודעים על המבנה המשפחתי, ניתן ללמוד על התנהגות הסבתא או דוד או כל אחד שאינו משתמש בשירות המסויים דרך ההתייחסות של הבן,חבר או כל אחר שכותב מייל או אוגר תמונה משפחתית על האנשים האלו.
הדבר נכון גם לנושאים שאינם אנשים. לדוגמה:
היום יש מערכות מחשבים שמנצלות כל שביב שינוי ופעילות בבורסות המקומיות והעולמיות. ההחלטות שלהם יכולות לגרום לקריסה, ( דבר שהיה והיום יש מחסומים עליו), או לתנועות כספים מהירות שלא תמיד ברור מהותן.

לפני שאגש לספר,הרקע אינו דמיוני.
אנחנו מתמסרים בקלות ל"כרטיס מועדון" בסופר כדי לקבל הנחה כלשהי. ברגע זה מכרנו את דפוסי ההתנהגות שלנו. אם היינו רוצים להקשות על החיים של ניתוח המידע עלינו, כל מה שעלינו לעשות הוא לא להציג כרטיס אם אין הנחה בקנייה העכשווית.
והדוגמאות רבות.
הספר מדבר על מתכנת, מנתח מערכת שמתקבל ל"אובטו", בתחום זה של כריית נתונים. הוא מתקבל בדרך פשוטה והגיונית והיא: פתרון בעיה של כריית נתונים ( הכנת רשימת מועמדים פוטנציאלים לקניית מכונית ששוויה מעל מאה שישים ואחד אלף דולר).
המתכנת רשאי להשתמש בכל אמצעי, רכישות בכרטיסי אשראי, מיקום גאוגרפי, שיחות באינטרנט ובמסנג'ר ועוד ועוד.
מכאן הוא נכנס לתהליך של "איש מחשבים מיקצועי".
חוסר שינה, עבודה שמעסיקה את המוח והנפש יום ולילה וכו וכו.
למתכנת חברה שעושה דוקטורט במדעי המדינה ומשתמשת באתר פיקטיבי שהקימה כמין מעבדה על תנועות רדיקליות והחדרה של תנועות חברתיות.
ברקע יש "תנועה לזכויות האזרח, מימשל ועוד גורמים.
כולם בוחשים בכולם, החברה "אובטו" מעונינת ברווחים ובעיקר ב"צמיחה" של הרווחים לעיתים עד אובדן כל דרך מוסרית.
תנועות רדיקליות מנצלות תמימות של אירגונים לזכויות האזרח, ומימשל שמזהה גורמים חתרניים על ידי דפוס רכישת ספרים.( הזהרו קוראי סימניה).
למטה נמצאים :
מתכנתים ומנתחי מערכות שרואים את המטרה הטכנית מול עיניהם מבלי להבין את המיכלול.
משתמשים ומשתמשות תמימים שמוצאים "פירצה" לקדם נושא כזה או אחר ( לדוגמה, צילום ערם של הבחורה תוך הבטחה בעל פה שהתמונות לא יופצו).
ועוד ועוד.
בספר אין צדיקים גמורים. רשעים יש ויש.
במידה מסויימת הספר כתוב על גבול הטכניות ומלא מעט בפרטים.
עדיין אני חושב כי הספר טוב וחשוב לקריאה.
אולי כסיום מה עלינו לעשות?
ובכן כמו המצאת המכונית, כנראה לא נוכל לעצור את התהליך.
צריך להיות מודע לקיומו ולפעול בריסון.
לדעת לקבל "תגליות מידע" בפרופורציה.
ברמת האירגונים, ממשלות וחברות כלכליות,צריך ליצור כלי בקרה ואולי ריסון במצבים מסויימים כנגד ניצול לרעה בדומה לרמזורים ותמרורים בכביש.”