היו זמנים ששליחים הגיעו אל הבתים והביאו עמם בשורות של מוות. היו זמנים שאנשים ונשים מוינו על פי מוצאם: אלה שהוּתר להם להיות, ואלה שלא הותר להם להיות. ועל אלה שלא הותר להם להיות נאסר הכול. נאסר עליהם להיות בעלי רכוש, נאסר עליהם להתגורר, ונאסר עליהם להם להיראות. לקחו מהם את הכול ושלחו אותם למסע. התחנות במסע הזה שימשו אך ורק לצורך פריקתם של המתים, והנשלחים היו כבויים, מחוקים ונטולי שם עוד בטרם יצאו אליו.

הנס גינתר אדלר היה אחד מאותם אנשים שנשלחו למסע הזה. במסע, הסיפור-הרומן שכתב בלונדון בשנים 1950-1, ניסה אדלר להעניק שפה לזוועה הזאת כך שיהיה אפשר לעמוד על תחושת האִיום היומיומית שהיתה מנת חלקם של המשתתפים במסע. באמצעות סיפור גורלה של משפחת הרופא היהודי ליאופולד לוסטיג מתאפשר לקלוט בפעם הראשונה את משמעות הנפילה מן החיים הנורמליים שהיו ואינם עוד.

הנס גינתר אדלר נולד בפראג ב-2 ביולי 1910, גדל במשפחה מן המעמד בינוני, למד מוזיקה, ספרות, פילוסופיה ופסיכולוגיה וכתב תזה על "קלופשטוק והמוזיקה". את עלייתו של היטלר לשלטון חווה כששקד על עבודתו בארכיונים שבברלין. נשלח לאושוויץ ולנִידֶרְאוֹרְשֶל, סמוך לבוכנוואלד. בשנת 1947 נמלט מפני השלטון הקומוניסטי הצפוי בפראג ועבר ממולדתו זו ללונדון וב-21 באוגוסט 1988 מת שם והשאיר אחריו שירים, סיפורים, רומנים, ספרי מדע ומאמרים.

"רק אנשים כמו אדלר מסוגלים לתאר משהו תמים לכאורה, כמו פינוי אשפה, כדי לחשוף את הזוועה במלוא עוצמתה."
(היינריך בל)

"המסע הוא אות הוקרה להישרדותה של האמנות ושיעור מאלף באמנות ההישרדות. אני נוטה להתרחק מסיפורת השואה, אבל הספר הזה מסייע בהחייאתו של סוג הכתיבה הבלתי אפשרי הזה."
(הרולד בלום)

הנס גינתר אדלר

הנס גינתר אדלר אינו מופיע ברוב האנציקלופדיות על סופרי השואה, ורוב הביקורות על ספרות השואה אינן דנות בכתביו. עשרים ושישה ספרים - בהם שירה, סיפורת, פילוסופיה והיסטוריה - ויותר ממאתיים מאמרים פירסם בחייו, אבל בתום חיים של נטישה והתעלמות ראה אותם אובדים לנגד עיניו. הנס גינתר אדל... המשך לקרוא