בְּבַיִת קָטָן וְשָׁלֵו מִתְגּוֹרֶרֶת גֶ´נִי לִינְסְקִי, חֲתוּלָה שְׁחֹרָה וּבַיְשָׁנִית, שֶׁצָּעִיף אָדֹם כָּרוּךְ סְבִיב צַוָארָהּ. יוֹתֵר מִכֹּל, גֶ´נִי רוֹצָה לְהִצְטָרֵף לְמוֹעֲדוֹן הַחֲתוּלִים שֶׁבַּשְּׁכוּנָה, וּלְשֵׁם כָּךְ הִיא צְרִיכָה לְהַדְגִּים כִּשָּׁרוֹן מְיֻחָד. אַךְ גֶ´נִי בְּטוּחָה כִּי הִיא אֵינָהּ מִצְטַיֶּנֶת בְּדָבָר. הַאִם תַּצְלִיחַ גֶ´נִי לְהִתְקַבֵּל לַמּוֹעֲדוֹן? וְאֵיזוֹ הַפְתָּעָה מֵכִין עֲבוּרָהּ קֶפְּטֶן טִינְקֶר? קִרְאוּ אֶת הַסִיפּוּרִים, וְגַלּוּ מָה עָשְׂתָה גֶ´נִי לְאַחַר שֶׁכֶּלֶב אַכְזָר גָּנַב אֶת צְעִיפָהּ, כֵּיצַד גָּרְמָה לִבְעָלֶיהָ לְאַמֵּץ שְׁנֵי חֲתוּלֵי רְחוֹב, וְהִצְטָרְפוּ אֵלֶיהָ לְרִקּוּד הַמַּלָּחִים בִּמְסִבָּה לֵילִית מְבַדֶּרֶת.

הַסּוֹפֶרֶת וְהַמְּאַיֶּרֶת אֶסְתֵּר אַוֶרִיל פִּרְסְמָה בְּמֶשֶׁךְ כִּשְׁלוֹשִׁים שָׁנָה עֶשְׂרוֹת סִפּוּרִים עַל קוֹרוֹתֶיהָ שֶׁל גֶ´נִי, שֶׁהָפְכָה לְאַחַת מֵהַדְּמוּיוֹת הָאֲהוּבוֹת בְּיוֹתֵר עַל יְלָדִים וְעֲל מְבוּגָרִים. סִדְרַת "הַרְפַּתְקָה רִאשׁוֹנָה" מְיֹעֶדֶת לִיְּלָדִים הַנִּמְצָאִים בִּשְׁלַבִים שׁוֹנִים שֶׁל פִּתּוּח מְיֻמָּנוּת הַקְּרִיאָה, וּמִתְפַּרְסְמוֹת בָּהּ קְלָאסִיקוֹת שֶׁל סִפְרוּת הַיְּלָדִים הָעוֹלָמִית.