הִנֵּה אִשָּׁה צֶמַח שְׁמָהּ
וּמִתַּחְתֶיהָ תִּצְמָח
עַל פְּנֵי מַרְבֵּצָהּ בְּעֵדֶן
רֹב הֲבָלִים תּוֹתִיר כְּשֹׁבֶל
רִמּוֹת וְלֵחוֹת יִגָּרוּ
עֵת מִפֶּתַח קַרְקַע בֻּצִּית וּמְמֻשָּׁכָה
תָּקוּם
תְּהֵא לָהּ עֶדְנָה
כִּי בָאָה עִתָּהּ
שירי הספר חוט של חסר של שרה פרידלנד בן ארזה, מצטרפים לזרם שירי בולט בשירה העברית העכשווית – שירה המתכתבת עם המקורות ובוראת באמצעותם עולם שבו עבר והווה נשזרים למארג דינאמי רצוף חיפוש, ספקות ולבטים.
השירים מדברים בגאולתה האטית, הכואבת, הלא-ודאית של אישה, ששאלתה העמוקה והראשונית היא: איה קולי?
היא תרה אחרי קולהּ – קול אישה וקול אלוהיה – גם באמצעות עמידה נוכח קולות אבותיה ודרישה בקולות העולים אליה מתורת הדורות. בתהליך זה יש משום מאבק עִמם, וגם מיִּראת הרוממות.
השיח עם התורה שבכתב ושבעל פה, עם מכמני פיוט ואגדה, מתחולל בכל שיר משירי הספר. עתים מופיעים המקורות באופן חשוף לצד השיר או מעליו, ועתים הם מוצפנים בלשונו ובדימוייו. כך בשיר המובא כאן, המשוחח עם פסוקו של הנביא זכריה: "הִנֵּה אִישׁ צֶמַח שְׁמוֹ וּמִתַּחְתָּיו יִצְמָח", אשר נתפס בפיוט, בתלמוד ובמדרש כפסוק משיחי.
שרה פרידלנד בן ארזה עורכת ספרים, מסאית ומרצה בנושאי חסידות, ניגון ופיוט, מדרש ומגדר. נולדה בשנת תשכ"א (1960) בירושלים למשפחה חסידית שוחרת ספר.
חוט של חסר, הוא ספר שיריה השני.
ספר שיריה הראשון, אנא בשם, ראה אור בתשס"ו בהוצאת עם עובד.