קול קורא בעוז – פוליטיקה ושירה בישראל: אסופת מאמרים הבוחנת את הקשר שבין פוליטיקה ושירה, במעמדם הציבורי של משוררים וכן בכוחם של משוררים ושל שירה להשפיע על פוליטיקאים ועל שינויים מוסדיים תרבותיים וחברתיים.
השירה נעה בין כוחות הממקדים את תשומת הלב של נמעניה פנימה, אל מילות השירים, לבין כוחות המִתקשרים לאקלים החברתי, התרבותי והפוליטי שהיא מופיעה בו. תנועות אלה משקפות את עוצמת השירה הפורצת באמצעות הלשון את הגבולות הקיימים בין בני אדם – פרטים או קבוצות – וביניהם לבין המציאות.
המשורר מנסח את התחושות הלא פורמליות התרבותיות בחברה ומציג חבילות פרשנות של המציאות הקיימת ושל זו החלופית.
בנקודות זמן שיש בהן צורך ציבורי בפרשנות של ערכים הנתונים בקונפליקט, המשורר מציב את ה"אמת" שלו בתפיסת המציאות, וזו עשויה להתחרות במרחב הציבורי עם "אמת" המוצגת מפיהם של פוליטיקאים.
בהיותם משוחררים מן התחרות קיומית המחייבת פוליטיקאים לרַצות את ציבור נמעניהם – בדיבור ובמעשה, בראש ובראשונה כדי לשרוד בזירה הפוליטית התובענית – המשוררים עשויים לחוש את עצמם פטורים מדברי חלקות ומריצוי ציבור הנמענים שלהם ולהעפיל לרמות נשגבות יותר של פתיחות להפצת רעיונות במרחב הציבורי.