נפשי נפשי עולה מתהום הנשייה
ועברה מסדרונות אפלים ועצובים,
ומסביב דממה.
חזרתי ממשעול הבלהות
מן המצולות האפלות.
בסוף המסדרון
מגיח מאי שם אור יקרות
ונפשי אצה רצה לקראתו ולראותו.
והנה אני כאן.
חזרתי ממשעול הבלהות
ושומע אנשים מדברים דברי חולין
ואני מודה לאלוהי על שהחזרני לכאן ועכשיו
מתהומות אפלים וקודרים.
פחדה נפשי ומתייפה כי הייתה כה גלמודה.
אשרייך ותבורכי כי בא אורך.