ספר השירה של בני בר מנשה (שנקרא ריקוד החיים - ההגיגים של בני) נכתב בעקבות מחלת הסרטן שחווה. השירים נכתבו במשך שמונה חודשים מעת גילוי המחלה ונבעו כמעין המתגבר. בשהותו בבית חולים חווה בני חוויות מיוחדות, שהחזירו אותו לטבע, לבריאה, לאמונה, לספר הספרים ולתקופת נעוריו. בני בר מנשה, כיום בן 56, יצא לגמלאות ממשטרת ישראל בדרגת רנ''ג, עסק בפיתוחים שונים בתחום הנשק, התחמושת, והדרכה בקליעה, שימש כמרצה בהיסטוריה של התפתחות הנשק והתחמושת למסגרות שונות במשטרת ישראל, סיים כמדריך קליעה בכיר. בתום שרותו, יצא ללמוד בקורס מורי דרך והייתה זו חוויה מדהימה עבורו. הוא נתחבר לכתב עברי קדום וכיום כותב אגרות מהתנ''ך בכתב זה לתיירים. לאחרונה שוקד על כתיבת ספר חדש, רומן ממלחמת העולם הראשונה. ...

בימים אלה יוצא לאור הספר "בצל סימטאות ילדותי" בכתיבה והפקה על-ידי בני בר-מנשה. זה לו ספרו הרביעי, קדמו לו הספרים: ריקוד החיים, האביב שלי, ספר שירי לאדינו "קאנטס דה אליגרייה". חלקו הראשון של הספר מוקדש לילדותי בשכונת המושבה הגרמנית בו העליתי בשיר וסיפור את געגועיי וזיכרונות מתקופה זו בירושלים בשנות ה-50 תחילת ה-60. מצאתי לנכון להעלות הגיגים ואבני דרך מתקופה נוסטלגית זו, אשר אצרה בתוכה דמויות אוטנטיות כמו "החלבן" מחלק החלב דאז, חנות המכולת, הגלנטריה ועוד. כמו-כן מובאים אתרים כמו תחנת הרכבת עוד מהתקופה העותומנית שחיברה את ירושלים לת"א, עצי התאנה ואחרים, קולנוע "סמדר" המקרין סרטים עד היום הזה - מסע עם הזמן. בחלקו השני הבעתי בשירים אהבה רבה לטבע היפהפה בארצנו הקטנה, שירי אהבה, סיפורים קצרים ואגדות, דמויות מן התנ"ך, בשילוב ציורים, ועבודות אמנות הפיסול והפלסטלינה. דרך הכתיבה אני מתעד את התקופה המשמעותית בחיי ודרכה את חיי תושביה הירושלמים, כל אלו פרי דמיונו הפורה של המחבר. ...