פתח דבר
מראשית ימיו על פני הארץ מועד האדם בדרכים עיוורות, מנסה לפלס שבילו הצר. יום רודף יום ושנים חולפות, ובן האנוש ניצב בזירת מאבקים ועובדות סותרות. מדי פעם עוברים בחייו זמנים של משבי רוח קלים ולוטפניים ובפעמים אחרות מתהפכות הרוחות ומנשבות באכזריות חסרת רסן, ונראה כי תוהו ובוהו שולט בכול.
מפתיע כי בהתבוננות עמוקה יותר, במקביל לתחושת הארעיות, אי היציבות והרגשת חוסר האונים מפני מה שעלול לעלות בגורלנו מחר, מורגש עמוק בקרבנו יסוד אחר. יסוד יציב, קבוע, שהוא מעבר לתנודות היום-יום ופגעי הזמן, אשר פשרו נעלם מאתנו.
בספר זה חושף הישמע את מקורו, טיבו ומשמעותו של יסוד זה הפועם בנו ומנחה את חיינו, על-פי היום שבו בחרנו להיוולד.
מי הוא הישמע?
הישמע הינו אב קוסמי הנהיר ברזי האסטרולוגיה הקדומה, וזורה אור חדש על הגלום בתורה עמוקה ופלאית זאת.
הישמע מבהיר כי תאריך לידתנו אינו דבר של מה בכך, הוא קוד בעל משמעות אדירה עבורנו. על-פי יום מוצהר זה בחיינו, נוכל לזהות את מקורנו הקדום – טרם התגשמותנו כאן בגופנו – הטמון באחד מאיבריו של הגוף הקוסמי, דמות אדם לו, ממנו באנו.
טיבו הרוחי של האיבר השמימי מקרבו הגענו הוא החושף את צופני קיומנו האישיים, יסודותינו, נתיבינו וייעודנו בעולם.
הישמע מוסיף ומבהיר כי אין בן-האנוש בא לכאן להלך בדרכים עיוורות.
בשעה גורלית, אי שם בקדמת הזמנים, עוד בהיותנו מוכלים בגוף הקוסמי, נטמנו בכל אחד מאתנו צופנים סמויים, המשתנים מאיש לרעהו, אליהם אנו מחויבים מראשית בריאתנו. צופנים עלומים אלה שבקרבנו, לא ייתנו להיכנע לייאוש ולגורל אכזר ולא נדע מנוח עד יום יבוא ויתגלו דרכינו, יתגשמו מקרבנו, ייחוו באמצעותנו. הצופנים – משיפוענחו במלואם – מזורנו הם, ומקור כוחנו, הם המלמדים אותנו על תפקידנו בעולם ועל משמעות קיומנו.
***
לא בדרך המקרה אנו חוגגים את יום ההולדת כיום חשוב בשנה. כבר בכתבים אסטרולוגים קדומים נרמז על הקשר בין יום לידתנו לאיבר מסוים בגופנו.
הישמע העמיק להתבונן אל אשר כיוונה התורה העתיקה, פיצח ומצא עבורנו צופן סמוי בה.
אותו האיבר הכרוך ביום לידתנו הוא איבר הראשית שבו נבראנו בקדמת הימים, ובו נטבעו צופנינו האישיים.
***
הרחיק הישמע ראות אלי תהליכי רֵאשית, וכך הובנו דבריו:
בתהליך קדום נבראנו. בראשית היינו כולנו מוכלים בגוף קוסמי אחד, מיתאר אדם לו. איברים רוחיים לגוף הקוסמי, המקבילים לאיברי גוף האדם בדמותו הגשמית. איברים שמימיים אלה הם מקורות בריאתנו. שונים האיברים מהם הגיע כל אחד מאתנו, והם ניתנים לזיהוי על פי יום לידתנו.
האיבר השמימי בגוף הקוסמי בו נבראנו, טרם בואנו לכאן בגופנו, הוא חלקת מקורותינו הקדומה.
לכל איבר יש תפקיד, ייעוד ומהות רוחית, המושפעת מגרם שמים שונה. תפקידו, ייעודו ומהותו הרוחית של האיבר בו נבראנו, והשפעת גרם השמים המיוחד המאציל עליו, הם מקור צופנינו ועוגנינו האישיים, הנישאים בקִרבנו. מקור ריפוינו וכוחנו עליו בנויים חיינו. כול שנעבור בנתיבנו על פני ארץ, יסייע לנו לחשוף, להעמיק ולהבין את מקורנו זה.
דוגמה: מקור נשמת האדם אשר נולד בין 24 בספטמבר לבין 23 באוקטובר הוא איבר הכִּלְיָה. הכליה מגלמת בקרבה את מקור הכוח, הצפנים, היסוד, העוגנים, הנתיב, הריפוי והייעוד האישי של בעל תאריך לידה זה. הוא מושפע מתכונותיו הרוחיות של איבר הכליה ומגרם השמים נוגה, המאציל עליו.
תכונותיו הרוחיות של איבר הכליה נובעות מאופן תפקודו ומייעודו הפיזי. כוחו הקשור בטיהור ובזיכוך, תוך הרמוניה זוגית – בין שתי כליות. כוכב נוגה, אשר על השפעתו אנו למדים מהאסטרולוגיה הקדומה, מעצים ומחזק את שיווי המשקל ואת ההרמוניה שלהם זקוק איבר זה למען תפקודו וייעודו ובכך גם את הנשמה שנבראה בקרבו.
***
הישמע מוסיף ומציין כי בחיינו נפגוש מאורעות מטלטלים. הוא מסביר שטיב מאורעות אלה הינו היפוכו של יסודנו המוצק. הם בבחינת ניגוד כואב והיפוכה של מהותנו. עלינו להיטיב לבחון עד כמה יציב ואיתן היסוד שלנו, כוחנו הבסיסי.
נתונים אנו בין שני קטבים, היציב והמטולטל. הקוטב הראשון הוא היסוד של בריאתנו. הקוטב השני הוא היפוכו, שדה הטלטלות. בין שני הקטבים מתרחשת תנועה ערה. נחווה בדריכות את המהלך בו היסוד היציב והמעוגן שלנו עובר משב טלטלות, למען ייחשף ויובן טיבו השלם.
בספר ניכר רצונו הכן של הישמע שנקבל בחמלה את התהפוכות החובלות בנו. משאלתו היא כי נכיר בסיוען העצום של הטלטלות הבאות עלינו, כי לטובה הינן. מורה הישמע על חשיבותן של הטלטלות, המכוונות התבוננותנו, כי תם הזמן ועלינו לשנות דרך.
הטלטלה — שעת מבחן היא, בה מוּסָרות אבנים כבדות משקל שהתבצרו בחיינו. אלה הם ביצורים החוסמים את הנתיב למעיין מקורותינו הקדום, ממנו ניזונה נשמתנו.
הישמע ממשיל בספר זה את שדה הטלטלות ל”ארץ ההיפוך”, ארץ הנמצאת במרחק הרב ביותר מעוגנינו האישיים, קוטבנו האחר. המעבר ל”ארץ ההיפוך” מתרחש דרך התגלותו של גשר מיסטי צר ומאיים, הנחשף לפתע, אי-שם במהלך חיינו. המעבר בגשר נועז הינו. כדי לחצותו עלינו לגייס מקרבנו תושייה ואומץ רב. עלינו להשאיר מאחורינו את מקומנו הידוע, עוגננו הבטוח, ולהרחיק לכת אלי ארץ נוכרייה, לא נודעת, “ארץ ההיפוך” אשר ארץ הטלטלות הינה.
הישמע ממהר ומרגיע כי אל לנו להיבהל, “ארץ ההיפוך” ארץ ריפויינו הינה. יום מבורך יגיע בה, בו ניגודי הקטבים בנו ייפגשו עם שלמות נסתרה ונשוב במלוא כוחנו למקורותינו – “הביתה”.
לבנו יימלא פליאה, עד כמה נִסִית היא בינתה של ההדרכה העליונה, המכוונת את רצף האירועים. חוכמתה היודעת לחשוף, דרך ניגודי מהותנו, והתנועה בין קטבינו, את האושר העצום – להיות אנו עצמנו.
***
הישמע מפקיד בידך מפתח לגילוי ארץ בריאתך הראשונית – איבר ההיבראות – מקור כוחך הקדום: צופניך, יסודך, עוגניך, נתיבך, ריפויך וייעודך האישי, על פי קוד תאריך לידתך.
הספר ערוך בשנים-עשר פרקים מתוארכים, המקבילים לשנים-עשר המזלות האסטרולוגיים. כל פרק מתאר נתיב חיים שונה בו עובר האדם בדרכו על פני ארץ, על-פי תאריך לידתו. הפרקים משולים לשתים-עשרה ארצות ומראה ארץ היפוכן.
בקריאת הפרק הקשור בך תחווה מסע אישי נועז משלך, בו תיטיב לראות את תמונת חייך. במסע תכיר את המקום ממנו באת, את מקורותיך הקדומים – עוגנך, ולאן הינך הולך. תזהה את נתיבך ותעמיק להתבונן ולהיווכח כי אכן לא עיוור הינך נע על פני ארץ. תגלה כי היסוד המוצק אשר בבסיסך אינו מהות כללית כי אם מהות אישית, פרטית מאין כמוה, בדרך בה היא מתגלמת באישיותך.
תמונת מציאותך קרובה אליך מכדי שתוכל להביט בה ולזהות את תבונת היד המכוונת מעגל חייך השלם. אך אם הינך מתרחק מעט, קורא בנינוחות, צופה ואינך מאוים מנסיבות חיים שוטפות, תיפרס אט אט ותתגלה, תוך מעבר בין מישורי מציאות שונים, התווייתה הפלאית של מסכת חייך.
הפרק המיועד לך – על-פי תאריך לידתך – מזמין אותך לחוות את נתיב חייך כמכלול שלם. זו הזדמנות הנושאת בחובה יכולת השפעה וריפוי מרחיקי לכת על מהלכיך העכשוויים בהם הינך נתון, ועל שעתיד להתרחש בחייך.
עם השלמת מסעך, מי ייתן ותתאפשר בקרבך הבנה עמוקה כי לא בכדי ניתנו לך חייך על כל טלטלותיהם, אלא למען חשיפת היסוד שבך, ולמען מטרתך וייעודך האישי. מי ייתן ובסופה של דרך תתהווה בך ההבנה עד כמה חשובה, יקרה ונשגבה מציאותך על פני הארץ, בכל אשר תהיה.
***
הישמע ילווה את מסעך האישי תוך מעבר בשלושה מישורי מציאות.
מישור המציאות הראשון
הארץ בה נבראתָ – איבר ההיבראות הוא הקובע את מהותה.
האיבר השמימי בו נבראת בקדמת הזמנים במיתאר הגוף הקוסמי הוא ארץ לידתך המקורית, ובו נתונה כל מהותך. זיהוי האיבר בו נבראת מתאפשר על-פי תאריך הולדתך. במישור מציאות זה תחווה מחדש את בריאתך למולדתך הקוסמית. תזהה את מקור בואך הראשוני מהיקום, תכיר בו את נופי ילדותך הקדומים, שם טמונות הבנות חייך, לפני שנפלת לסבך החיים.
מישור המציאות השני
“ארץ ההיפוך” והגשר המיסטי הנעלם המוביל אליה
זהו מישור המאופיין בהיפוך נפשי קוטבי, בטיהור, בהיתוך, בריפוי ובגיבוש הנפש ובחוויית מפגש הניגודים.
גשר מיסטי מחבר בין מישור המציאות הראשון למישור המציאות השני. הישמע ילווה אותך בגילוי הגשר הנעלם ובחוויית המעבר הנפשי החד והנועז בדרך ל”ארץ ההיפוך”, ארץ ניגודך. תהיה זאת שעת מפנה במסע חייך, בה תאזור עוז ותלך כנגד קיבעונות חייך. בשעה זו תעזוב בית ומולדת, תרפה מהמוכר והידוע, ותתמקד בכל כוחך באיבר בגופך בו נטוע עוגנך מקדמת הזמנים. אז תחצה באומץ דרך גשר מיסטי נעלם, ותרחיק לכת ל”ארץ ההיפוך”.
“ארץ ההיפוך” נמצאת במרחק הרב ביותר ממקורותיך, קוטבך האחר, ארץ הטלטלות הינה. על אדמתה – דרך עוצמות קוטב ניגודה – תיטהר, תתרפא ותתגבש נפשך. בגבולותיה תשבור בקרבך סגרים רגשיים מעכבי דרך, תתגבר ותשלים חֶסֶר עיקרי בהווייתך.
יום מרומם יגיע במרחביה של ארץ ניגודך, בו ישובו לקִרבך כוחות נפש, שאבדו מנשמתך במסע מתמשך בין מוות ולידה, בריאה ומוות. ביום זה ניגודיך ייפגשו עם שלמות נסתרה, יועצם כוחך ונפשך שלמה תהא.
מישור המציאות השלישי
“השיבה הביתה”
“השיבה הביתה” היא האושר העצום לשוב ולהיות אתה עצמך, יסודך המוצק, ולהגשים את הייעוד לו נבראת. זו שיבה מחודשת למישור מציאותך הראשון.
מועד רב עוצמה בו תחזור בשלום הביתה למקורותייך, מולדתך בה נבראת, מצהיר אֲמָנָתך על החשוב ביותר בחייך. כאדם שהשלים את מעגל חייו השלם, תכיר ביכולות הגלומות בך והיכולות לבוא לידי ביטוי אך ורק באמצעותך. תזהה את מקומך האישי השמור לך בלבד. תדע את האופן בו אתה יכול לחיות את חייך תוך הגשמת חזונך היצירתי, בדרכך, במופלאויותיך. תישא באחריות הייחודית הטמונה בך לבריאה כולה.
מעבר במסעך האישי דרך שלושת מישורי מציאות אלה יעמיק ויחשוף בקרבך אוצרות חיים רבי משמעות, יעצים את חיותך ואת חדוות החיים שבך, וזאת תוך הגשמת ייעודך לו נבראת מראשית ההתחלות.
***
מעבר בנתיבך האישי דרך שלושת מישורי מציאות אלה אינו מעבר חד-פעמי. זהו תהליך נפשי המתרחש הלוך ושוב, בין המישורים, במשך חייך הנוכחיים ובין מוות ולידה, בריאה ומוות, עד נשיאת יסודך המוצק במלוא יופיו ושלמותו.
