האם ניתן היה להפציץ את אושוויץ ואת מסילות הברזל שהוליכו למחנה ההשמדה, והאם הפצצה שכזו הייתה תורמת להפסקת ההשמדה? האם העובדה שאושוויץ לא הופצצה היא תוצאה של מחדל? האם הנהגת היישוב זנחה באמת את יהודי אירופה בשעת אסונם? סוגיות אלה ואחרות הקשורות בהן נידונות בספר שלפנינו העוסק במלכודת האימים שאליה נקלעו יהודי אירופה בשנים
1945-1939.
כל זאת בהתבסס על מסמכים שנתגלו לאחרונה, כאשר נפתחו הארכיונים בעולם ממוסקבה ועד וושינגטון וכן בעקבות חשיפתם של מסמכי שלל גרמניים. בעזרתם משוחזר התהליך שהוביל את הצמרת הגרמנית להחלטה על "הפיתרון הסופי של הבעיה היהודית" וביצועה בשלבים. תוך כך מתבררות גם עובדות יסוד על פעולותיו של היישוב ועל מאמציו הבלתי נלאים לסייע ליהודי אירופה, על פעילותם של הגרמנים לסיכול מאמצים אלה, על האיוולת במרד שהכריזו האצ"ל והלח"י נגד הבריטים בעוד אלה נלחמים על נפשם נגד הגרמנים ועל פרשת קסטנר. כמו כן מתבררת גם השאלה כיצד הפכה השואה לכלי פוליטי לניגוח מנהיגי הציונות דאז בידי חרדים, אנשי ימין קיצוניים ופוסט־ציוניים, וזאת ללא כל קשר למציאות של הימים האפלים ההם.
שלמה אהרונסון הוא פרופסור אמריטוס למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים.