לפניכם 101 תרגומים חדשים של ראובן וימר לשיריו של הפייטן-המלחין-הזמר-הנגן הנערץ ז'ורז' ברסאנס (1982–1921). ברסאנס, שכונה "הטרוּבּדוּר של המאה העשרים", חיבר כ-200 שירים, שבהם הוא שר על צעירים מאוהבים ועל זקנים הנוטים למות, על זונות רחוב ועל פורצים, על האידאלים הגדולים המצעידים ללא תוחלת מיליונים אלי מותם. הוא שר על המוות, על לוויות ועל קבורות, לפעמים בהומור משעשע, לפעמים בנוסטלגיה ולפעמים ברצינות חמורת סבר, וכמובן, תמיד מתייצב בראש נושאי הדגל של התהילה לידידות, לנאמנות הבסיסית ולכנוּת של אדם כלפי זולתו, שהרי "אין כמו חברים!"
ראובן וימר על תרגומיו לשירי ברסאנס: "האידאל שלי היה שהתרגום ייראה ויישמע כאילו ברסאנס כתב את שיריו בעברית, ועם זאת, להישאר צמוד ככל האפשר לתוכן המקורי ולהשאיר בשירים את הניחוח הצרפתי בלי לעקור אותם מנופם התרבותי – כל זאת תוך הקפדה ברסאנסית על מסגרת המשקל והמקצב, כך שיהיה אפשר לשיר אותם בטבעיות בלחן המקורי ובדרך שירתו של ברסאנס".
כל אחד מהשירים מוצב מול המקור הצרפתי, והאיורים בספר הם מבחר מרהיב מציוריו של ז'אק וינונסקה לשיריו של ברסאנס.


הבוגדת / La traîtresse

מילים ולחן: ז'ורז' ברסאנס, תרגום: ראובן וימר

אֶל הַמָּוֶת אֶקְרָא, מְחַכֶּה לוֹ כְּבָר כָּאן,
אֵיךְ לֹא בָּא לִי לִחְיוֹת, מְחַפֵּשׂ לִי קַבְּרָן
שֶׁיִּמְכֹּר לִי חֶלְקָה, הַמְּחִיר לֹא בְּעָיָה.
פִּילַגְשִׁי נִתְפְּסָה בִּזְרוֹעוֹת בַּעֲלָהּ.
– הוֹי, אַתְּ פִּילַגְשִׁי! אַתְּ בָּגַדְתְּ בִּי!

כְּבָר חָשַׁבְתִּי שֶׁזֹּאת אַהֲבָה בְּאִבָּהּ,
וְשֶׁדִּגְלִי הַקָּטָן הִתְנַפְנֵף בְּלִבָּהּ,
אַךְ אֶתְמוֹל זֶה נִגְמַר אֶמֶשׁ, בְּיַעַר בּוּלוֹן.
פִּילַגְשִׁי שָׁם שָׁכְבָה עִם בַּעֲלָהּ, זֶה אָיֹם!
– הוֹי, אַתְּ פִּילַגְשִׁי! אַתְּ בָּגַדְתְּ בִּי!

הַאֶמְצָא לָהּ שֵׁמוֹת, הַאֶמְצָא לָהּ מִלִּים?
הַאוּכַל לְתָאֵר אֶת אוֹתָהּ בַּת כְּלָבִים,
שֶׁהֶעֱדִיפָה תַּ'בַּעַל וּבָגְדָה בַּמְּאַהֵב,
שֶׁהֵבִיאָה נִאוּף לְפִסְגַּת הַכְּאֵב?
– הוֹי, אַתְּ פִּילַגְשִׁי! אַתְּ בָּגַדְתְּ בִּי!

אֵי הָיוּ אָז עֵינַי, מַה סָּתַם לִי אוֹתָן?
לֹא הִרְגַּשְׁתִּי אֵיךְ זֶה מִתְקָרֵב כְּבָר מִזְּמַן,
כְּשֶׁהָיְתָה מְנַשֶּׁקֶת אוֹתִי בְּלִי תְּשׁוּקָה,
וְעָשְׂתָה יְלָדִים לֹא דּוֹמִים לִי דַּוְקָא.
– הוֹי, אַתְּ פִּילַגְשִׁי! אַתְּ בָּגַדְתְּ בִּי!
רַק בִּשְׁבִיל קְצָת לִנְעֹץ אֶת הַקֶּרֶן בַּלֵּב,
בִּקְרִירוּת שְׂטָנִית הַלּוֹעֶגֶת לַכְּאֵב,
צָעֲקָה הַבּוֹגֶדֶת בְּקוֹל רָם לְעֶבְרִי:
„הַקַּרְנָן* הַגָּדוֹל זֶה לֹא מִי שֶׁחוֹשְׁבִים!“
– הוֹי, אַתְּ פִּילַגְשִׁי! אַתְּ בָּגַדְתְּ בִּי!

כָּךְ הִפְתַּעְתִּי פִּתְאוֹם אֶת הַזּוּג הַנִּפְשָׁע,
מְנַסֶּה לְחַדֵּשׁ נִשּׂוּאָיו בְּלִי בּוּשָׁה,
פִּילַגְשִׁי שָׁם תָּפַסְתִּי מְבֻלְבֶּלֶת כַּדִּין,
מְנַסָּה לְבַרְדֵּק רְשִׁימַת קַרְנָנִים.
– הוֹי, אַתְּ פִּילַגְשִׁי! אַתְּ בָּגַדְתְּ בִּי!

ראובן וימר

ראובן וימר נולד בחיפה ב-1937, גדל והתחנך בקיבוץ מזרע. הוא שירת בחטיבת גולני ואחרי השחרור הצטרף כחבר לקיבוץ. כעבור שלוש שנים עזב את הקיבוץ ועבר לירושלים ללמוד ספרות ואמנות, ומאוחר יותר עבר להתגורר בתל אביב. בשנת 1963 החל וימר לעבוד בתחום הפרסום, תחילה במשרד "בינג-ליניאל" בחיפה, אחרי... המשך לקרוא

שם הספר
השכל של הפרסום
משלי זן
משלי איגיון (נונסנס)
משלי החיים
משלי לאדינו