"הַיּוֹם הֶחָתוּל הַגִּ'ינְגִ'י אָכַל אֶת הַפַּסְטְרָמָה," הִכְרִיזָה אֵלָה.
"לָמָּה נָתַתְּ לוֹ?" שָׁאֲלָה אִמָּא, אַף שֶׁיָּכְלָה לְנַחֵשׁ אֶת הַתְּשׁוּבָה.
"כִּי הוּא הָיָה רָעֵב," אָמְרָה אֵלָה.
אִמָּא שָׁאֲלָה, "מָה נַעֲשֶׂה אִתָּךְ?"
"לֹא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת אִתִּי כְּלוּם," אָמְרָה אֵלָה, "רַק לְהָבִין שֶׁאֲנִי מֻכְרָחָה שֶׁלְּכֻלָּם יִהְיֶה טוֹב."
אֵלָה שֶׁל הַחֲתוּלִים הוּא סִפּוּרָהּ שֶׁל אֵלָה בַּת הָעֶשֶׂר וְשֶׁל אַרְבָּעָה חֲתַלְתּוּלִים שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת מְאוֹד וְדוֹאֶגֶת לָהֶם כָּל הַזְּמַן. אֲבָל אֵלָה דּוֹאֶגֶת לֹא רַק לַחֲתוּלִים, אֶלָּא לְכָל הָעוֹלָם, וְקוֹרֶה גַּם שֶׁטּוּב הַלֵּב שֶׁלָּהּ לֹא מִתְקַבֵּל בִּבְרָכָה.
תַּלְמָה אַדְמוֹן הִיא סוֹפֶרֶת, עוֹרֶכֶת, מְתַרְגֶּמֶת וּמְבַקֶּרֶת סִפְרוּת. סִפְרָהּ מִכְתָּבִים לְעָמוֹס זָכָה בִּפְרַס זְאֵב לְסִפְרוּת יְלָדִים, וְסִפְרָהּ שֶׁלִי בּוֹחֶרֶת מַתָּנָה הָיָה מִנִּבְחֲרֵי מִצְעַד הַסְּפָרִים שֶׁל מִשְׂרַד הַחִנּוּךְ.
הִלָּה חַבְקִין הִיא מְאַיֶּרֶת וּמְעַצֶּבֶת. אִיּוּרֶיהָ מוֹפִיעִים בְּיוֹתֵר מִמֵּאָה סְפָרִים וְזָכוּ בִּפְרָסִים רַבִּים, וּבָהֶם שְׁלוֹשָׁה צִיּוּנִים לְשֶׁבַח מִמּוּזֵאוֹן יִשְׂרָאֵל.