צִיפָּה הִזְמִינָה אֶת פִּיץ
אֵלֶיהָ הַבַּיְתָה.
הֵם שִׂחֲקוּ וְשִׂחֲקוּ, וְכָל כָּךְ נֶהֱנוּ,
עַד שֶׁפִּיץ שָׁכַח שֶׁהוּא צָרִיךְ
לַעֲשׂוֹת פִּיפִּי.
פִּתְאוֹם הָיְתָה עַל הָרִצְפָּה
שְׁלוּלִית קְטַנָּה.
אוֹי...
פִּיץ וְצִיפָּה, גִּבּוֹרֵי סִדְרָה חֲדָשָׁה לְפָעוֹטוֹת מֵאֵת הַמְּאַיֵּר הַנּוֹדָע אַקְסֶל שֶׁפְלֶר,
עוֹזְרִים זֶה לָזֶה תָּמִיד, כִּי זֶה מָה שֶׁחֲבֵרִים עוֹשִׂים. בְּסֵפֶר זֶה הֵם מִתְגַּבְּרִים יַחַד
עַל הַמְּבוּכָה וְהַקּשִׁי שֶׁכָּל יֶלֶד חוֹוֶה בְּתַהֲלִיךְ הַגְּמִילָה.
אַקְסֶל שֶׁפְלֶר יָצַר בִּסְפָרָיו דְּמוּיוֹת בִּלְתִּי נִשְׁכָּחוֹת, וּבָהֶן טְרוֹפוֹתִי, זוֹג וְהָעֲנָק הֲכִי גַּנְדְּרָן בָּעוֹלָם.