הספר "פרקי חיי - וירולוגיה כדרך חיים",ספרו האוטוביוגרפי של פרופ' יחיאל בקר,מספר את סיפור הדור השני של חוקרי האוניברסיטה העברית,שפעל במחצית השנייה של המאה העשרים והצעידה למאה ה - 21.בתקופה זו הועמקו הקשרים עם חוקרים במרכזי המחקר העולמיים,ומרכזי המחקר המעטים והקטנים שהיו בישראל נעשו לחלק לגיטימי ומרכזי במחקר העולמי.
בתקופה זו גם עלתה חשיבות המחקר המולקולרי,שארה"ב שלטה בו,ופרופ' בקר היה מחלוצי שיתוף הפעולה הבנילאומי הזה,החל בשנות ה-1960.בספר מתוארים מחקרים פורצי דרך שהמחבר השתתף בהם עם מדענים בארצות הברית ב'מכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס'(MIT) וב'בית הספר לרפואה ע"ש אלברט איינשטיין',עם מדענים בראשית דרכם,שכפרופ' בקר עצמו עתידים היו ליהפך לראש חץ במחקר האקדמי העולמי.בשובו לאוניברסיטה מארה"ב,קידם פרופ' בקר מחקרים נוספים באוניברסיטה העברית ויצר שיתופי פעולה רבים בארצות אירופה ובכנסים בינלאומיים רבים.הוא הקים את 'המעבדה לווירולוגיה מולקולרית' במסגרת 'המחלקה לווירולוגיה' באוניברסיטה העברית,צירף למעבדה קבוצה של תלמידי מחקר ובקורסים חדשים בביולוגיה מולקולרית שהוכנו בה השתלמו סטודנטים מאוניברסיטאות בארץ ומחו"ל,והוא הוזמן למוקדי מחקר ולכינוסים רבים בעולם,להרצות על מחקריו החדשניים.בעזרת תלמידיו פיתח פרופ' בקר מחקרים בנושאים רבים והם פורסמו בעתונים מדעיים בארצות רבות בעולם וזכו להערכה עולמית.המחלקה הפכה למרכז מחקר בינלאומי ומדענים רבים ביקשו ללמוד את השיטות המחקריות ואת השיטות הממוחשבות שפותחו בירושלים.פרופ' בקר חיבר ספרים מדעיים רבים ויזם והקים עתון מדעי בינלאומי חשוב,Virus Genes,שהוא עורכו הראשי עד היום.בין פעולותיו הבינלאומיות יש לציין את הקמת בית הספר הבינלאומי "מדע למען שלום" בשיתוף אונסק"ו והאוניברסיטה העברית.
ספר זה מספר את סיפור המשפחה שהמחבר גדל בה,משפחה של חלוצים אידיאליסטים שבאו לבנות את עצמם בארץ חדשה וקשה ובלא אמצעים,את סיפורה של רעייתו וסיפור המשפחה שהקימו יחד.עוד הוא מתאר את בחירת תחום המחקר שהתמיד בו כ - 60 שנה,ומעלה לבטים והרהורים שהתלבט בהם כחוקר צעיר,ובגילוי לב נדיר מספר על העולם האקדמי שפעל בתוכו ועל אירועי חייו האישיים ששולבו בחיי המדינה.חוט השני לאורך הספר כולו הוא הנחישות שפעל בה פרופ' בקר כחוקר והתוצאות המוערכות שהשיג.