מי משקר כאן
אחת השאלות שתמיד שואלים אותי היא, האם אני יכול לדעת אם הצד השני אינו דובר אמת.
שאלה לא פשוטה. שים לב שלא כתבתי דובר שקר, אלא "לא דובר אמת". יש מרחק רב בין אמת לשקר והמרחק הזה מתבטא במילים ומשפטים של שפת גוף.
ככל שאי אמירת האמת גדולה יותר, נוכל למצוא יותר ויותר תנועות ומחוות המסגירות זאת.
חשוב להדגיש שכוונתי היא אי אמירת אמת, כפי שהדובר תופס אותה. כלומר, אם הדובר בטוח ומשוכנע שמה שהוא אומר הנו אמת לאמיתה (בעוד אתה יודע שדבריו הם שקר) הרי שפת הגוף שלו לא תראה למתבונן מבחוץ כי דבריו דברי שקר.
בפרק הזה נסקור שני סוגים של מאפיינים, או יותר נכון שני מערכי משפטים, המצביעים על אי נוחות של המשוחח, וסטטיסטית מעידים על אי אמירת אמת.
נתחיל בתרגיל.
תרגיל 5
קול האמת
אמור את המשפטים הבאים מספר פעמים, לאט ובקול ברור. פעם אחת אמור אותם תוך כוונה מלאה, ובפעם השנייה דמה שאינך מתכוון לדברך:
• בחיי, זאת האמת לאמיתה!
• האמן לי, כך צריך לעשות זאת!
• אני מבטיח בפעם הבאה לעמוד בדבריי.
חשוב לעמוד בתרגיל זה, ולתת לגוף להתנהג באופן טבעי.
הקפד על נשימה, ושים לב לנשימתך במהלך התרגיל.
שים לב: מה קורה בגוף כאשר הנך אומר את המשפטים האלה? האם הידיים זזות מעצמן (אל תמנע זאת)? האם האצבעות של כפות הידיים מסתדרות באופן מסוים? האם כף היד פונה לכיוון מסוים? האם הידיים עושות דבר מה אחר?
החזק עכשיו את יד ימין מורמת בגובה הלב, אצבעות פרושות מצביעות למעלה, כף יד פונה החוצה אנכית לקרקע וחזור על המשפטים. מה אתה מרגיש כעת? האם זה מתאים?
התאמן על אמירת המשפטים האלה והמצא אחרים שמתחברים לך לאמירת אמת. התבונן על אחרים כאשר הם מבטיחים הבטחות, וראה את מצב הידיים שלהם.
מה המשמעות? על כך בעמודים הבאים.
מצב יד, כף יד ואצבעות בהתאמה למידת האמת
הידיים הן אינדיקטור מצוין לבחינת הכנות של המדבר.
כאשר הדובר מבטיח משהו, למשל לבצע עבודה כל שהיא עבורך, לשלם סכום מוגדר עבור חוזה מסוים, לסיים פעילות כל שהיא, לעמוד בדבריו לגבי הבטחה ישנה – שלח מבט זריז למצבה של כף היד.
מה תוכל לגלות?
כאשר הדובר מחזיק את ידיו בגובה הלב (כמו מישהו שנשבע בסרטים על בתי משפט ועדים בארצות הברית), אצבעות פשוטות פרוסות, כף יד פונה החוצה, יד אנכית לרצפה – הדובר אומר אמת כפי שהוא מבין אותה.
כאשר הדובר עושה את כל הנ"ל אך האצבעות צמודות זו לזו, יש אי נוחות כלשהי באמת של הדובר. הוא מתכוון לומר את האמת, אך אולי לא את כולה. משהו לא נוח לו עם האמת, הוא מפחד ממנה, אולי מפחד ממך, אולי מפחד שלא יצליח לעמוד בדבריו. נסה וראה בעצמך: החזקת האצבעות צמודות אינה טבעית ולא מסתדרת עם אמירת אמת "זורמת".
כאשר הדובר אינו מחזיק את ידו אנכית לרצפה, ישנה בעיה עם האמת שאתה שומע, או עם ההבטחה שהוא מבטיח לך.
כאשר כף היד פונה החוצה, ונוטה להיות מאוגרפת, ואולי נוטה קצת למטה, והאצבעות מצביעות החוצה, הדובר מתכוון לכופף מעט את האמת ובדרך לכופף גם אותך. הוא אומר אמת חלקית, מכופפת, אולי כזו שיהיה לך נוח לשמוע לדעתו. הוא מבטיח משהו שמתאים לך אך אינו מתאים לו, והוא אינו בטוח שיבצע את המוטל עליו ויקיים את ההבטחה. ככל שאצבעות כף היד פונות יותר החוצה ומקבילות לרצפה, הרי שהדובר מתכוון פחות לאמת ויותר להפיס את הדעת שלך.
כאשר כף היד פונה למעלה והאצבעות מוטות לאחור, הדובר אינו מתכוון לומר את האמת ואינו מתכוון לבצע את הבטחותיו. מצג יד זה אינו שכיח.
מה לגבי שקרנים מקצועיים? מרבית השקרנים עסוקים רוב הזמן בשליטה על שרירי הפנים והימנעות ממגע עם הפנים (על כך בנושא הבא) ומתקשים בנוסף על כל אלה לשלוט על תנועת האצבעות וכף היד. מבט חטוף לכף היד יכול לגלות מה מתכוון הדובר לעשות באמת. לעתים כדאי לדחוק את הדובר אשר מבטיח לך דבר מה, לומר את המשפטים אשר הצגנו בתרגיל.
שש נגיעות
התנועות המפורטות להלן מצביעות על אי נוחות של הדובר או השומע, ויכולות להעיד על אמירת אי אמת או על אי נוחות במתן הבטחה כלשהי. יש להקפיד על קריאת משפטים ולא מילים בודדות, וכמו כן לבחון חזרה של מלים מסוימות (כלומר הישנות של תנועות) לפני פסיקה סופית.
1. כיסוי הפה באחת הידיים
היד מכסה את הפה בתנועה רפלקסיבית בה המוח באופן בלתי מודע מנסה להסתיר את מילות השקר.
זאת התנועה הקלאסית של שקרנים. אפילו בקולנוע, כאשר הגנגסטרים משוחחים אודות כוונותיהם הזדוניות, הם מכסים את פיהם.
בקרב ילדים תנועה זאת ניכרת הרבה יותר, כי הם עוד לא למדו לשקר כהלכה. עם ההתבגרות הם מפחיתים את הבולטות של התנועה, וייתכן שאצל אדם בוגר תתקל באצבע החולפת במהרה מעל לפה או משהו דומה.
כאשר בן השיח מכסה את פיו בזמן שאתה מדבר, ייתכן שאינו מאמין לך או חש לא בנוח עם מה שאתה מספר. חשוב לשים לכך לב ולברר עימו בעדינות מה הרגשתו לגבי מה שסיפרת.
לעתים השימוש ביד המונחת על הפה נעשה על מנת למנוע מלדבר, בייחוד אצל אנשים אימפולסיביים המתקשים להמתין בסבלנות לתורם. במקרה זה היד עוזרת כביכול לסכור את הפה. חשוב על כן לבדוק את ההקשר בו הונחה היד על הפה ולבחון התאמה בין מה שנאמר לבין התנועה.
2. כיסוי העיניים
בדומה לאחד משלושת הקופים שאינם רואים את האמת, תנועה זאת מופיעה כאשר הדובר אינו שלם עם הדברים היוצאים מפיו והוא נמנע מיצירת קשר עין עם בן שיחו על ידי הסתרה זמנית של העין. לרוב ההסתרה נעשית בתנועת שפשוף מהירה של העין.
כאשר ילד אינו מעוניין לראות דבר מה הוא מכסה את עיניו. אצל המבוגרים יש שפשוף קל של העין.
3. גירוד באף
נגיעות באף עם קצות האצבעות הן סימן ברור לאמירת אי אמת. אם הדובר אינו סובל בדיוק משפעת, הרי שדבריו הם לא אמת. הקפד לקרוא משפטים ובדוק עקביות המגע באף. המגע יכול להיות במספר נגיעות קצרות ומהירות.
לגירוד האף יש הסבר פיזיולוגי: מסתבר שכאשר אנו עצבניים, כועסים או משקרים, ישנם כימיקלים המפוזרים בגוף וגורמים לאף להתרחב כתוצאה מזרימת דם מוגברת. התרחבות זו מביאה לתחושת עקצוץ קלה ולצורך בגירוד קל של קצה האף. מכאן שיש יסוד של אמת בסיפור על פינוקיו.
4. גירוד באוזן
גירוד של האוזן דומה באופיו ובהקשרו לכיסוי העין (שוב שלושת הקופים). זוהי תנועה שמבטאת מתח, חוסר נוחות, אי אמון בדברים שמאזינים להם וכדומה.
גירוד נשנה באוזן מצדו של אדם המאזין לך, מעיד על כך שהוא לא באמת מאמין לך.
5. גירוד בצד הצוואר
הדובר או בן שיחו מגרד בצוואר מספר פעמים, תמיד בהיסח דעת, בעזרת האצבע, באזור מתחת לאוזן.
משמעות הגירוד: "אינני מסכים עם דבריך". שים לב שלעיתים קרובות קיימת אי התאמה בין השפה המדוברת לבין תנועת שפת הגוף הזאת.
גם לתנועה זו יש הסבר פיזיולוגי שנחקר בעבר, והצביע על זרימת דם מוגברת לאזור, המעוררת צורך בגירוד.
6. הגדלת מרווח חולצה ו/או עניבה מהצוואר
צורה קיצונית יותר של הגירוד הקל בצוואר היא משיכה והרחבה של המרווח בין החולצה לבין הצוואר, על מנת לאפשר זרימת אויר גדולה יותר במקום ולהתקרר מעט.
תנועה זאת מתרחשת גם כאשר מישהו מרגיש כעס או תסכול. לכן אני חוזר ומדגיש שחשוב לקרוא את התנועות בהקשרן ובהתאם למילים המדוברות הנאמרות במקביל לתנועות.