“אני יודעת זה ספר לקטנים, אבל היה לי ממש ממש ממש משעמם בתור לרופא שלי ובזמן שאני מחכה שאנה פרנק יתפנה למה לא להעביר את הזמן עם ספר חמוד?
הספר הזה סיפק לי את מה שביקשתי, העברת זמן. לא מדובר ביצירה יוצאת מגדר הרגיל או באפילו ספר טוב, זה אחד הספרים שאתה לוקח איתך לשרותים בידיעה שתבלה שם את השלוש שעות הקרובות.
לאחרונה, אני שמה לב יותר ויותר לספרים כאלו. קשה להבדיל בין אלו שטובים ובין אלו שמעבירים לך את הזמן. (טיפ : לא לסמוך על הספרניות... הן כולם נוכלות ואני מתערבת איתכם שיש להם אגודה לאמלול חיי המתבגרים ווואו אני ממש חופרת פה) אני חושבת שהסופרים העכשווים צריכים לכוון טיפה גבוהה יותר ולחפש רעוינות (כמו רעות מלידה, מרוצה אנג'ל?:) חדשים ומקוריים.

מתי ייכתב ספר המאה החדש? איפה "אוליבר טוויסט" "נשים קטנות" ו-"החווה הירוקה" כשצריך אותם?
זה כבר נהיה מגוחך שמתוך 20000 ספרים שבחנות ספרים לפחות שליש מהם הם ספרי ערפדים אנשי זאב וזומבים..
אני מעבירה בזאת מסר לכול הסופרים שקוראים את הביקורת שלי :
" תמציאו רעיונות מקוריים או שתעופו מהמדף שלי"

שתי מילים : רעיונות מקוריים
ביי נתראה בשבוע הבא עם אנה פרנק! (חשבתי שאמרת שתי מילים ) (אויש, תסתמי כבר)”

“ספר מקסים לילדים (וגם למבוגרים בעלי חוש הומור), המעביר בצורה חכמה ורגישה זכרונות ילדות בשכונה רמת-גנית של אמצע המאה הקודמת.
הספר מטפל בנושא קשה ובעייתי לטיפול גם עבור מבוגרים, ההתמודדות של משפחה לדורותיה עם הפצעים, הזכרונות והשריטות שהותירה השואה בבני הדור הראשון, וההשפעה שלה על ילדיהם ועל דרך תפישתם וההתבוננות שלהם בחיים.

הסופר, באצטלה של סיפור ילדים רגיל לכאורה על בלשים ומרגלים, מצליח להעביר את התחושות והזכרונות של בני הדור השני, על ילדות בצל הורים שלא מצליחים לשכוח ולהתנתק לחלוטין מהמאורעות שהתרחשו במהלך התקופה האפלה והבלתי-אנושית הזו.

האוניברסליות של הדמויות מאפשרת לכל ילד (או הורה) כמעט למצוא בהן את עצמו, תוך היזכרות במשחקי הילדות שרווחו בשכונה, בטיפוסים הססגוניים השונים שאכלסו אותה ובסיטואציות הזכורות לכולם מגיל הילדות, והכל מלווה בהומור דק ומושחז ובהתבוננות חדת-אבחנה ומשועשעת על מצבים בלתי-אפשריים וקשים להסברה ולהבנה מנקודת מבטו של ילד.

הספר כתוב בצורה בהירה וקולחת וקלה להבנה עבור הילדים, אולם המבוגר (ההורה) יזהה בין השורות את נקודות השבר והכאב, שכעת, ממרחק השנים והניסיון, ניתן סופסוף להתבונן ולטפל בהן בהומור מריר משהו ולקבל תובנות עצמיות מהשיקוף שמציב לו הסופר.

ממליץ בחום!!!”

“"מלאכת הספרות" - ביקורת של יותם שווימר ב"הפנקס"
http://ha-pinkas.co.il/?p=4595

"אך לספר שואה לילדים" -ביקורת של רונית רוקאס ב"עכבר העיר אונליין"
http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,608,209,60355,.aspx


הספר נבחר למצעד הספרים של משרד החינוך לשנת תשע"ב לכיתות ד-ו
http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/AgafA/Sifriya/MizaadHasfarim/tashab/reshimatSfarim.htm”