“נעמי שי מספרת סיפור המבוסס על חוויות שלה כילדה בשנות החמישים בחיפה. ביום בהיר אחד היא מגלה משהו שלא היתה אמורה לגלות, ויחד עם חבר טוב היא מחפשת מה עוד לא מספרים לה.
אז מסתבר שדווקא מי שחשבה שרוצה להסתיר, רוצה לספר ולחלוק.

מבלי לספיילר יותר מדי (וזה גם די ברור מההתחלה), אפשר לומר שהספר חושף טפח מחוויות של ילדים מסויימים בשואה (על מה עוד אפשר לדבר בשנות החמישים ?), אבל גם כשהוא עצוב הוא לא מאוד מזעזע ולכן מתאים גם לילדים צעירים יותר.
כתוב מאוד זורם וקליל יחסית לנושא שעליו הוא מדבר (אני אישית קראתי אותו ברבע שעה בעמידה בחנות הספרים, והמוכרת דווקא לא כעסה עליי אלא שמחה כי יכולתי לומר לה מה דעתי עליו).
השורה התחתונה של הספר - מה שמנסים להסתיר - תמיד מתגלה בסוף, ולכן עדיף לומר את האמת מההתחלה. וגם: כשמדברים על משהו, יותר קל. ואפשר בטח למצוא גם עוד כמה מסרים חשובים.
מומלץ, לדעתי הלא מקצועית, בערך מגיל 9-10.”

“מתחיל קצת ילדותי אבל זה טוב כי ה מתפתח לעלילה לא הכי רגילה אבל כן יוצאת דופן ולכן אני ממליצה בחום את הספר הזה כדי לקרוא אותו או יותר נכון לקנות ולקרוא (כמובן שבבית) הייתי ממליצה לכל המשפחה לקרוא את הספר כדי שההורים יסבירו מזה ילדה נוצריה(אבל לפרוטוקול היא יהודייה)אבל אנחנו בני ובנות נוער אנחנו לא צריכים הסברים (בכללי אני הופתעתי מהעלילה) שווה את המאמץ ואת הקריאה!!!!”