חלוק לבן, כומתה שחורה הוא סיפור עדות ייחודי, המתאר את קורותיו של רופא צבאי שנטל חלק בכמה מן המלחמות הקשות והמכריעות שידעה מדינת ישראל. זו עדות נדירה, שכן עד היום כמעט לא ניתן פומבי לעשייה זו, וד"ר אשר פורת עושה זאת בספר זה בכישרון רב. הוא מתאר עלילות, חוויות, אירועים, דילמות ודרמות, אשר מן הסתם כמעט ולא סופרו עד כה. בתוך כך הוא משחזר רגעים מרתקים של מתח, של קונפליקט ושל התמודדות, שהם מנת חלקם הבלעדית של רופאים כמוהו, הנקלעים לזירות של קרב ומלחמה - שם עליהם לגלות תושייה, אומץ לב, התעלות אישית ואנושית וכושר תפקוד מקצועי שרק מעמדים כאלה יכולים להציב בפניהם.
בתוך כך נחשפות גם מערכות יחסים מורכבות, נסתרות בדרך כלל מעין הציבור, שבין הרופא למפקדיו ולפקודיו, אשר למרביתן היבטים מוסריים, אתיים ואנושיים מורכבים, לעתים גם מול מפקדים נערצים שתחתם שירת פורת, כמו האלופים ישראל טל ושמואל גורודיש.
את המסכת המרתקת הזאת אורג ופורש המחבר בהרחבה, ובכך מעשיר ומעמיק את אתוס התמודדותה של החברה הישראלית בכלל, וצה"ל בפרט, עם האתגרים הייחודיים לארץ הזאת ולאזרחיה.

ד"ר אשר פורת, המוכר לרבים בכינויו קרלוס, נולד בצרפת, עלה לארץ מארגנטינה והיה חבר קיבוץ משמר הנגב במשך חמש עשרה שנים. הוא בוגר בית הספר לרפואה הדסה ירושלים. שימש במשך שנים רבות כרופא צבאי. באחד הקרבות שבהם השתתף נפצע וזרועו השמאלית נקטעה. אף על פי כן המשיך לשרת בצה"ל, סיים את שירותו בדרגת אלוף משנה וקיבל את עיטור העוז. בתפקידו האזרחי האחרון היה מנהל בית חולים מאיר בכפר סבא.