הספר קריסת הרשויות המקומיות הערביות: הצעות להבניה מחודשת מבקש להתחקות על שורשי המשבר שבו נתון השלטון המקומי הערבי, לאבחן את החסמים הפנימיים והחיצוניים העומדים בפניו ולהציע פתרונות.
בהיעדר עמדות השפעה מדיניות בידי הערבים אזרחי ישראל, נתפסת הרשות המקומית כגוף שלטוני שבאמצעותו יוכלו לזכות במשאבים, להתקדם מבחינה פוליטית ולצבור כוח מקומי ולאומי כאחד. הרשות המקומית משמשת אפוא מרכז עשייה עיקרי בחייהם של הערבים אזרחי ישראל ומאפשרת להם לפעול למימוש אינטרסים מקומיים ולאומיים בתחומי החינוך, הבריאות, התשתיות ועוד. ואכן, השלטון המקומי הערבי מקנה למחזיקים בו עוצמה פוליטית ויוקרה חברתית ומבטיח לקבוצה השלטת (חמולה, עדה דתית או מפלגה) יתרונות מוחשיים וקרש קפיצה לפוליטיקה הארצית.
ואולם, הרשויות המקומיות הערביות נתונות במשבר עמוק. מקורותיו של המשבר נעוצים בהקשר ההיסטורי, החברתי, הכלכלי והפוליטי של האוכלוסייה הערבית בישראל. הנחת המוצא של הספר היא שהדינמיות של השלטון המקומי מושפעת הן ממבנה הממשל וממעמדה של האוכלוסייה הערבית בישראל והן מהתרבות הפוליטית המקומית. לפיכך הגישה היעילה לחקר הנושא היא בחינה מקיפה של מדיניות השלטון המרכזי בד בבד עם התחקות על דפוסי ההתנהלות העצמית של הרשויות המקומיות.
שמונת המאמרים המופיעים בקובץ הם פרי עבודתם של חוקרים שהשתתפו בקבוצת דיון שעסקה בהתנהלות העצמית של הרשויות המקומיות הערביות והתכנסה במכון ון ליר בשנים 2007--2008. הכול תמימי דעים שהמשבר מחריף והולך בהשפעתם המשולבת של גורמים חיצוניים ופנימיים. גורמים אלה חוסמים את פיתוח הרשויות המקומיות הערביות ומעכבים את שיפור תפקודן. בחלק ניכר מהמאמרים מודגש במיוחד חלקם של החסמים הפנימיים ביצירת המשבר ובשימורו. המאמר החותם את הספר הוא בבחינת סיכום הסוקר את כלל האתגרים שבפניהם ניצב השלטון המקומי הערבי בישראל ומציע פתרון שהוא חלק ממענה כולל לבעיית היחסים בין הערבים אזרחי ישראל ובין המדינה.