מדובר במשל עתיק יומין בלבוש של פיקצ'רבוק, שהוא נטול מילים אך מלא צלילים ורחשים של חיות מופלאות. מהכריכות, דרך דפי הפתיח, מאיור לאיור, בכל כפולה ובכל פרט, יש דיוק זאולוגי וקפדנות אסתטית. עם יציאתו לאור בארצות-הברית היה ברור לכל שזהו הזוכה של מדליית הזהב לאיור על שם קלדקוט, בה אכן זכה.
זהו ספר נפלא במיוחד בשל העבודה הווירטואוזית של פינקני עם צבעי המים, ובעיקר בגלל התגלית הפמיניסטית-פוסט מודרנית-המרעישה החבויה בדף האחרון של הספר.