הקדמה
עלומים, מסתוריים ונפתלים הם גלגולי לשונם של בני אנוש. מבין שאר החומרים שהיא גורסת, מעכלת ומטמיעה בקרבה ישנם אותם שמות פרטיים (של בני אדם או אלים, דמויות ספרותיות או מיתולוגיות, עמי הארץ או שועיה) שהיא הופכת לשמות כלליים, עד כי יקשה על ההדיוט להבחין במוצאם. כך ה"סנדוויץ'" וה"לינץ'", ה"אמפר" וה"וט", פרחי ה"ביגוניה" וה"דליה", כלב ה"דוברמן" ו"סוסי מורגן", מחלות ה"אלצהיימר" וה"לוּ- גֶריג" – ועוד כהנה וכהנה שמות ותואריהם למאות ולאלפים שמקבלים את תווית היידוע בלי שיובחן שמקורם בשמות פרטיים.
שאלה מעניינת ומוקשה שאין עליה תשובה חד-משמעית היא: במה זכו אותם שמות פרטיים שהפכו לשמות כלליים (רבים מהם שמות ותארים בינלאומיים) להגדיל את תפוצתם ואת שימושם בפי דוברי רוב הלשונות של ימינו? חלק מהתשובה ודאי תימצא בעובדה שרישומו של האדם או הדמות הספרותית היה כה עז עד כי משוררים, סופרים, עיתונאים ושאר אנשים בעלי השפעה על המציאות הלשונית הפכו אותם למושגים כלליים או טבעו מהם שמות תואר המתמצתים את תכונותיהם הבולטות. אחדים משמות אלה הונצחו על-ידי מוסדות שונים כאות הוקרה על פועלם ותרומתם למדע או לספרות (למשל, יחידות-המידה בפיזיקה או השמות של היסודות הכימיים), ואחדים אין יודעים מי הרה ומי ילד (כגון מילות הסלנג למיניהן).
יוצא שהלשון אינה רק כלי תקשורת בין בני האדם, ולא רק כלי החשיבה היעיל שלהם, אלא היא גם המראה שבה נשקפת תרבותם החומרית והרוחנית. ואין קובץ של מילים הממחיש בצורה בולטת היבט זה של הלשון כמו הקובץ המובא בספר זה.
במהדורה הראשונה של ספר זה, שיצאה לאור לפני שש עשרה שנים*, היה המונח "שמות פרטיים" רחב ביותר, והוא כלל גם שמות גאוגרפיים (טופונימים). במהדורה זו השמטנו שמות אלה והתרכזנו רק בשמות פרטיים של אנשים ממשיים ודמויות מהמיתולוגיה או מהספרות – כך שיאה לקרוא לספר זה בשם נוסף: ספר האפונימים, לפי שההגדרה המקובלת של "אפונים" היא: "אדם, אמיתי או דמיוני, שעל שמו נקרא שבט, מקום, תקופה, מוסד, תכונה וכדומה". יוצא אפוא שהקטגוריות הכלולות בו צומצמו, אבל לעומת זה הורחבו באופן משמעותי הערכים האפונימיים שנכללו במהדורה זו – הן מבחינת ההיקף והן מבחינת פרטי התוכן. מבחינת
________________________________________
* מוריאלי, אהרן. לקסיקון השמות. תל-אביב: עם עובד, 1994.
ההיקף, נמצאים בספר זה למעלה מ-1800 ערכים ראשיים ועוד כ-450 ערכי משנה, שהם צירופים שונים של הערך, כגון ניבים או פתגמים, בלשון העברית או בלשונות אחרות. מבחינת התוכן, הרחבנו את האינפורמציה על הדמות העומדת מאחורי הערך. פה ושם הערנו הערות לשוניות קצרות על השם הנדון. אלה מופיעות בסוף הערך בתוך סוגריים מרובעים ובאותיות זעירות.
למיטב ידיעתנו, זהו האוסף המקיף ביותר של אפונימים שיצא לאור בשפה כלשהי, ובעברית – זהו האוסף היחיד. בעניין זה יש ויטען הטוען, לאחר דפדוף מרפרף או עיון מדקדק, שזהו אוסף גדוש ומכביד, בחינת עושר השמור לבעליו לרעתו. תשובתנו היא שהרוב המכריע של הערכים מצויים במילונים כלליים בשפות שונות. על כן אנו סבורים שמה שראוי להיכלל במילון כללי ראוי להיכלל באוסף מיוחד של מילים מיוחדות, מה גם שבחרנו רק חלק ממה שמצוי במילונים אלה, ופסחנו על מילים נדירות או מושגים טכניים מדיי.
חידוש משמעותי שחידשנו לעומת המהדורה הקודמת הוא שיבוץ תמונות רבות האמורות להמחיש את המושגים, בחינת תמונה אחת טובה מאלף מילים. לתמונות קלסיות של אמנים ידועים הוספנו כתוביות עם שם האמן ונושא התמונה. נקווה שזה יתרום לאיכותו של הספר.
הקפדנו לבדוק את ההגדרות והעובדות ביותר ממקור אחד. הגדיל לעשות אחי משה חכם, שהשווה את ההגדרות שלי עם המקורות שבידו, וחלק מהערותיו העמידו אותי על טעויות, על אי-בהירות, על חסר ויתר, ועוד הערות מאלפות ומועילות כהנה וכהנה. על כך נתונה לו תודתי העמוקה. אחרון אחרון חביב הוא ידידי יהושע ילין שקרא את כתב-היד בשלביו הראשונים, ותרם לתקינות הלשון של הספר, לניסוחיו הבהירים ופה ושם גם לדיוקים בעובדות ובהגדרות. גם הוא יבוא על הברכה והתודה.
אהרן מוריאלי