את הספר הזה עשיתי בשיתוף עם עשרים ושש נשים. כולנו בחרנו פסוקים מהתנ"ך. עם כל פסוק שקבלתי עברתי דרך כדי להבין, לחקור, לגלות את תוכנו על פי המקורות ועל פי ההבנה האישית שלי. בסוף כל תהליך כזה נולדה תמונה, פרי ידי, במגזרת נייר.
הנשים קיבצו יחד אוסף מרתק של פסוקים, סיפרו וכתבו מדוע בחרו את מה שבחרו. בכל אחד מהחיבורים טמון מסר שמאיר צד מסוים בהוויה הנשית. כל אישה תרמה לכלל הקוראים תרומה מהותית ומשמעותית מחייה הפרטיים. הסיפור האישי החבוי בנפש, בכוחו לשפוך אור ולתת סימני דרך לזולת.
האמנות האהובה עליי ביותר היא מגזרות נייר. בכל פעם מחדש שובה את ליבי המרקם האווירי של מגזרות הנייר.
מגזרות נייר הן גם השקפה פילוסופית עבורי. הציור לא מונח על הנייר כי אם מתגלה מתוך שהנייר נגרע, מתוך החורים שבו. הציור הוא למעשה פיסות קטנות, חלקים קטנים ש"חסרים" בנייר והחללים הללו הם שמעניקים ליצירה את יופייה ומהותה. כך אני גם חשה בחיי: החלקים הקטנים שחסרים לי, חלקיקים קטנים שנגרעים ממני -שאינם- הם שיוצרים את המרקם הייחודי של חיי, ומגלים את היופי במה שיש.
היצירות שלי הן בבחינת: "מגשים יפים לתורה" - תורה אליה כמהתי שנים רבות. אני מחפשת את הדרך לבטא את הפסוקים ובכך מתקרבת מילה אחר מילה, אות אחר אות לעולם היהודי. מבעד לחורים שביצירותיי מסתנן לו לאט לאט הפטל, ומשאיר את העיקר לבלוט ולהתגלות במלוא הדרו.
זה יחודו של התנ"ך. הזמן עובר והוא נשאר מעודכן.
שפת התנ"ך צופנת רמזים המחכים להתגלות. זה קסמו של התנ"ך, שיש בו הרבה כלים עבורנו, לשימושנו האישי. הוא מבקש שאיתנו שנחפש, נחקור, נבדוק, נהפוך אותיות. הוא מראה לנו איך סיפורים עתיקים בני מאות ואלפי שנים מתקיימים עכשיו, ברגע זה ממש בחיינו אנו.