עריכה וביאורים: דבורה גילולה
כרך זה של הטור השביעי מכסה תקופה של שלוש שנים בדיוק: ראשית ב-11 במאי 1945, יומיים-שלושה לאחר כניעת גרמניה לבעלות הברית וגמר מלחמת העולם השנייה באירופה; וסיומו ב-14 במאי 1948, שעות ספורות לפני ההכרזה הרשמית על הקמת מדינת ישראל.
תקופה זו היא, קרוב לודאי, תקופת השיא של הטור השביעי: בשירי הטור של שנים אלו, נתן אלתרמן הוא דוברו הבלתי רשמי של היישוב העברי בארץ במאבקו לעלייה חופשית ולמדינה עברית. הטורים נקראו בשקיקה, שבוע-שבוע, על ידי רבבות קוראים, וריבם מהם הפכו חיש-מהר לחומר לקריאה חוזרת ונשנית ולדקלום פומבי, החל בשירים כגון "אמא, כבר מותר לבכות?", "על הילד אברם", ו"נאום תשובה לרב-חובלים איטלקי אחר ליל הורדה", מ-1945 ו-1946, וכלה בשירו הידוע ביותר של אלתרמן, "מגש הכסף", מדצמבר 1947.
בעוד הכרך הראשון של הטור השביעי, במהדורה זו, נחתם בטור המציין את מות היטלר וקץ המלחמה והשואה- נפתח הכרך השני בשיר המבשר הולדתה של מלחמה חדשה: מלחמת העם היהודי על זכותו לעלייה חופשית ולמדינה עברית;והוא אף מסתיים בשיר המבשר תחילתה של מלחצה נוספת, מלחמת העצמאות, בד בבד עם הולדת המדינה.
מכאן אחדותו הפואטית והתמאטית המובהקת של כרך זה, העומד כולו בסימן המהלך ההיסטורי של "משואה לתקומה" , אחדות שמייחדת כרך זה באופן ברור מכל כרכי הטור השביעי.