“ספר, שלדעתי, ממש לא השיג את מטרתו.

להלן ההסבר לטענתי.

מהי מטרת הספר ? כותב המחבר, חננאל מאק, בהקדמתו - "תכליתו של ספר זה לקרב את מדרש בראשית רבה ואת ספרות האגדה בכלל לקורא המתעניין".

מהו מדרש בראשית רבה ?

זהו אוסף של פירושים, דרשות, משלים, דברי חכמה, אגדות וסיפורים שקשורים לספר בראשית, שנערך בארץ ישראל, באזור הגליל, בתחילת המאה החמישית, ע"י עורך או עורכים שונים. הם קיבצו את החומר שהזכרתי, שנדרש בבתי כנסת ובמקומות נוספים ע"י תלמידי חכמים במשך כשלוש מאות שנים, לספר אחד. (איך כל החומר נשמר והגיע לעורכים ? לא ברור לי.)

הספר הוא יחסית גדול ונקרא לכן בראשית רבה. (יש עוד ספרים של מדרשי רבה לכל ספרי התורה ולחמשת המגילות שנערכו בזמנים שונים ואף שונים זה מזה בתוכנם.)

הספר כתוב בעברית שמעורבת עם שפת הדיבור - ארמית גלילית, ועם מלים מהשפה הבינלאומית שהייתה אז - היוונית. המלים היווניות קצת שונו והותאמו לעברית (כמו המלים האנגליות שהותאמו לשפה העברית בימינו). הדרשות והסיפורים בספר הם מאד מתומצתים וקשים להבנה, לפעמים גם לבעלי ידע תורני. אבל לאחר שמבינים אותם - נהנים.

חננאל ליקט קטעום קצרים שנראו לו חשובים מתוך מדרש בראשית רבה ופירש אותם, הסביר את הקשר (השולי) שלהם לפסוק שבתורה, ודן ברובם באריכות יתרה. הוא פרסם את עבודתו בשני ספרים - שני כרכים. בציור לעיל מופיע חזית הספר של הכרך הראשון בהוצאה הראשונה שיצאה בשנת 2010. אני קראתי עכשיו את הכרך הראשון מההוצאה השניה שיצאה בשנת 2022 עם חזית ספר שונה שאיננה באתר סימניה. הכרך שקראתי מכיל את מה שהיה בהוצאה הראשונה ומוסיף הרבה (למעשה מלקט קטעים ממדרש בראשית רבה לפרשות בראשית ונח.)

מטרת הספר - כפי שכתוב לעיל, היא לפתוח את המדרש לכל המתעניין. אבל איך אפשר לפתוח מדרש אם לא מנקדים את כל הקטעים שמצוטטים ממנו שרובם כתובים בארמית גלילית (שפה לא כל כך ידועה) ולא מפרשים תחילה בעברית פשוטה את המדרש לפני הדיון האקדמי הארוך והמייגע, שמביא הרבה מאד מקורות, ובסופו כבר שוכחים מה היה המדרש ?

מאידך, לפני יותר מ 40 שנים נעשתה עבודה ענקית ממש יפה ע"י קבוצה של תלמידי חכמים שהסבירה בעברית פשוטה עם הערות טובות את כל מדרשי רבה לחמשה חומשי תורה ולחמש המגילות. הכל מנוקד וכל מילה מוסברת היטב. זה פורסם בסדרה של 17 כרכים שנמצאים אצלי בבית וכיף לקרוא בהם. לדעתי, סדרה זו אכן מקרבת כל מתעניין לקריאת מדרשי רבה. הסדרה נקראת - מדרש רבה המבואר. לא ברור לי למה חננאל מתעלם בספרו זה מסדרה גדולה ויפה זו ואיננו מזכיר אותה אפילו בהקדמה שהוא חיבר לספרו.

אז למי טוב הספר של חננאל ?

למי שרוצה להעמיק את ידיעתו על קטע מסוים במדרש ולקרוא עליו בהרחבה - בעיקר אנשי אקדמיה במדעי היהדות.

לפני סיום אצטט משהו מהמדרש שקשור לימינו (מצוטט גם בספר בפרק 13) . כשהסתיימה בריאת העולם כתוב שאלקים ראה שהכול טוב מאוד. נו באמת ? אין בעולם צרות ומלחמות ? כתוב במדרש שאמר רבי שמעון בר אבא שטוב מאד זו מידת הטוב וגם מידת הפורענות. איך אפשר ? אלקים שוקד איך להביא את מידת הפורענות. כלומר: גם אם אלקים רוצה להביא עלינו צרה כמו ה 7 באוקטובר (למה ?) הוא דואג שזה לא יביא חס ושלום להרס המדינה ויהיו צדיקים וגיבורים שיצאו להגן עלינו ולהילחם בחמאס וגם החיזבאללה לא יפשוט לגליל.”