ספרו של שרון גיל הנו נובלה פיוטית וניסיונית, העוסקת בגילוי-עריות, ובפגיעות והחשיפות שנושאים קורבנותיה של הבגרות. בפרקים קצרים דמויי חלום, מעז שרון גיל לעסוק בנושא הכאוב של גילוי-עריות בין ילד לאימו, בנוסף לזה המדובר יותר בין ילדה לאב.

"וחושך על פני תהום הנו סדרה של מונולוגים דחוסים, הממפים באומץ ובדייקנות את המרחב הפרטי שבין גילוי עריות לבין אהבה. זוהי יצירה ספרותית שקשה להגדיר את הסוגה שלה, ומפתה להתייחס אליה כאל סדרה של תיאורי מקרה דמיוניים. היא נכתבה על ידי איש מקצוע מתחום בריאות הנפש, ואכן כל אחד מגיבורי הספר יכול היה להיות נושא לתיאור מקרה פסיכולוגי מרתק.

גיבורי וחושך על פני תהום מסתחררים בסערת רגשות שאינה פוסקת. הם מוצפים חרדה, אשמה, תשוקה, בושה וגעגועים, ורדופים על ידי אובדן, סיוטים ותחושת התפרקות. הקולות שבספר מחפשים בקדחנות "משהו" או "מישהו" - מישהו שיגאל אותם מן הסיוט שבתוכו הם חיים. אלא שהמצוקה שבה הם נתונים היא חיה ונושמת, בשר מבשרם, עד שקשה לתאר את קיומם בלעדיה.

יש בספר אמירה מפוכחת על תוצאותיה ההרסניות של טראומה נפשית, אלא שהכותב מתרחק מן האובייקטיביות ה"מדעית" הנהוגה בתיאורי מקרים, ומעדיף על פניה את הדיבור הישיר בגוף הראשון. הגוף הראשון הזה הופך להיות גם גופו של כל אחד מן הגיבורים, גוף המשמש שדה קרב ובמה למונולוגים שלהם.

השפעותיה של טראומה נפשית על הזיכרון, על היכולת להפריד בין פנים לחוץ, ועל היכולת לאהוב, מתוארים כאן מנקודת מבט אישית ורגשית ובעוצמה רבה."
פרופ´ יורם יובל