ברדיו התנגן הפיוט "אנא בכוח". עובר אורח שאל:
"גם אנא וגם בכוח, איך אפשר, ולמה תמיד בכוח?"
לבי ענה לו: "לשירה יש יכולת לבקש על הכוח הנסתר.
הכוח שיחולל שינוי בלבבות.
הרוח האמיתית".
על הספר של הרצל חקק "אנא בכוח, אנא בשיר":
שמאי גולן:
"הרצל חקק הוא אחד המשוררים המקוריים
הכותבים היום בארץ. ביצירתו הוא ממזג את
הליבה היהודית בתוך הגרעין של הזהות
הישראלית.
המשורר אינו נכנע לאופנות חולפות בשירה,
אלא ממשיך בכתיבתו האישית, המבטאת לא
אחת את הזמן ואת הדור".
פרופ´ הלל ברזל:
"התרשמתי מן התום הנסוך על המבע הפיוטי,
ממערכת הדימויים, מכתיבתו הנמשכת אל
המקורות ואל שורשיו האישיים
בלב שלם ובהתרגשות כנה".
על ספרי השירים החדשים של התאומים חקק
פרופ´ שמואל מורה, חתן פרס ישראל 1999:
"תמיד חיפשתי בשירה העברית החדשה את
השורשי, את היהודי. התרגשתי מן הייחוד שלכם:
מן השילוב של מזרח ומערב, גולה וגאולה. מקום
וזמן, מסורת וישראל החדשה. נגעו ללבי פיוטיכם
שדובבו יוצרים עבריים לאורך הדורות: רשב"ג,
ביאליק, רחל, לאה גולדברג, שבזי... הלב התרחב.
יבורכו מיתריכם, אחיי, גיבורי השירה!".