נטורי קרתא של מאה שערים - זהו סיפורם של קומץ חרדים מקנאי הקנאים לתורת ישראל ומצאצאי היישוב הישן בירושלים.
נטורי קרתא התנגדו עיקשת ובלתי מתפשרת לרעיון הציונות ולהקמת מדינת ישראל בטרם בוא "משיח צדקנו".
עד לשנות השבעים של המאה העשרים היו אנשי נטורי קרתא ומנהיגם, רבי עמרם ברש"י בלוי, גיבורי הרחוב החרדי וחוד החנית של ה"עדה החרדית".
הם הובילו ביד רמה את ההפגנות נגד חילול השבת בירושלים. התקשורת החילונית סיקרה את מעשיהם בהרחבה ורבים מהציבור הישראלי ראו בהם בוגדים.
משנות השבעים ואילך הידרדר מעמדה וכוחה של נטורי קרתא בחברה החרדית והיא סולקה בבושת פנים מ"העדה החרדית". העובדה שחלק מחברי נטורי קרתא, המתגוררים בארץ ובחו"ל, חברו לאויבי ישראל גרמה כעס רב לא רק ברחוב החילוני, אלה גם ובעיקר ברחוב החרדי שגינה את מעשיהם גינוי חריף. שלטונות המדינה התייחסו לקבוצה זו כאל קבוצת אנשים הזויים וקיקיוניים, שאין נשקפת סכנה מצידם לביטחון המדינה.
הספר מכיל מאות פשקווילים, נשקם העיקרי של קנאי הקנאים במאה שערים, אשר משקפים בצורה נאמנה את דרכם האידיאולוגית. הספר הוא מעין ראי להיסטוריה של נטורי קרתא ובמידה מסוימת גם לקיצונים קנאים מקבוצות שונות של "העדה החרדית". יש להבהיר כי ספר זה אינו נוקט עמדה לכאן או לכאן.
זהו ספרו השלישי של מנשה דרש העוסק בעולם החרדי. ספריו הקודמים "בת הרב ממאה שערים" ו"שרה גיטל´ה" נחלו הצלחה רבה. בימים אלה הוא שוקד על ספרו הבא "האדמו"ר".