הספר בוחן, בראייה היסטורית ובצורה אובייקטיבית ככל שניתן, את "פרשת קסטנר" השנויה במחלוקת. ישראל קסטנר, ששימש בתפקיד "ראש ועדת העזרה וההצלה" בהונגריה בתקופת השואה, הואשם לאחר שעלה ארצה בשיתוף פעולה עם הנאצים. הפרשה, שנידונה בבית המשפט, עמדה במוקד השיח הציבורי באמצע שנות החמישים. עוד בטרם הסתיים ההליך המשפטי נרצח קסטנר, ומאז ועד עתה שנויים אישיותו ודרכי פעילותו במחלוקת.

בספר שלפנינו בוחן המחבר מחדש פרשה מורכבת זו, וזאת על בסיס תיעוד ארכיוני מגוון שנמצא באירופה ובארה"ב ושהיה חסוי עד לעת האחרונה. מהמחקר עולה כי ניתן להצביע על שני דפוסי התנהגות שאפיינו את פעילותו של קסטנר בתקופת השואה. מחד גיסא מתגלה דמות של מציל ומושיע, פעמים רבות אף בניגוד לחוק, ומאידך גיסא מצטיירת דמות של אדם כנוע וצייתן שפעולותיו ומהלכיו מתואמים עם שלטונות הכיבוש הנאציים.

מחבר הספר הוא גמלאי, פרופסור אמריטוס ששימש כמנהל המחלקה הנוירוכירורגית במרכז הרפואי האוניברסיטאי "סורוקה" בבאר-שבע. לאחר פרישתו סיים את לימודי התואר השלישי (PhD) במחלקה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

שם הספר
האנטישמיות המודרנית