"את מאמינה שמישהו יכול להתאהב בי?" שואלת אמיליה בת השש-עשרה את טליה.
אמיליה לא הייתה מימיה בקולנוע, לא הולכת לבית הספר, ואין לה חברה, חוץ מאחותה דפנה. בכי משונה ובלתי נשלט גורם לה להישאר בבית ולהתחבא מאחורי וילון מפני זר ואורח.
עד שמגיעה לבאר שבע טליה בת השמונה-עשרה, לעבוד עם נוער וללמד עברית לעולים חדשים, ופוגשת ביניהם את אמיליה.
הן מתיידדות, מגלות ביחד את יפי הטבע הנגב, את עמודי האבק הרוקדים ביום ועיני השועלים הנוצצות בלילה. אמיליה לומדת לחלל בחליל, מלמדת במקום טליה שיעור עברית ומתארחת איתה אצל תלמידה, שם היא פוגשת את אריאל בן השבע-עשרה שמצייר אותה נרדמת, וכשהיא מתעוררת מושיט לה את הציור ומבקש שלא תברח ממנו.
ערב אחד טליה מזמינה אותה לסרט בקולנוע הפתוח בשכונה, ובאמצע הסרט קורה משהו שמעמיד במבחן את הידידות שביניהן.

סיפור על רגשות ויחסי אנוש, ועל קשר בין אדם לחי, צומח ודומם, אותו מספרת רוני גבעתי, שחיה בעין גדי וכותבת סיפורים למבוגרים ולנוער.

שם הספר
בין שתיקות
ילדת האפרסמון
ברבורים מאגם אחר
משאלות חורף
הזאב הלבן - גורים, ספריה לקורא הצעיר