"ספר זה הוא סיפור אהבה: של בני משפחת יפה לארץ־ישראל. בשל אהבה זו הם עזבו את בתיהם, עלו בייסורים בארץ־ישראל, עברו בה תלאות רעב, מגפות, סבל ופרעות, אבל דבקו בארץ אבות. אני מקווה שאותה אהבה תמשיך ותלווה את כל בני המשפחה ותשמש להם אור גם בצוק העתים".
הסיפור של היישוב היהודי בארץ־ישראל, מימי אברהם העברי, תמיד היה סיפורם של אנשים בודדים שעזבו בית והלכו אל ארץ לא מוכרת, פראית ומסוכנת. רבים מן העולים הוכרעו בידי תנאי החיים הקשים: מגפות, רעב, פרעות ושלטון עוין. מעטים הצליחו לשרוד וקיימו את היישוב היהודי בארץ־ישראל. סיפורן של משפחות בודדות שחיו יחד הצטבר עם הזמן לסיפור של קהילה, שעם הזמן הצטבר והשתלב בסיפור הישראלי.
הספר "חברון שלנו" נפתח בסיפורה של משפחה אחת, משפחת יפה, שראשוני בניה עלו לארץ בשנת תקל"ז (1777) והיו אנשי חב"ד ממייסדי היישוב האשכנזי בחברון. במשך מאתיים ושלושים שנות חייה בארץ, התפתחה המשפחה והשתרגה במאות משפחות ורבבות אנשים, בערי הקודש ובישוב העברי החדש; והסאגה המשפחתית צמחה לענף מסועף ומשמעותי בסיפור הישראלי.
עשרות שנות מחקר, ראיונות נדירים, מידע ראשוני מפנקסי קהילות, מכתבים ותעודות שמתפרסמים כאן לראשונה, עדויות נדירות מספר הקהילה של חברון, מסורות משפחתיות ואגדות לצד עובדות בדוקות, כל אלה מצטרפים לתמונה רחבת יריעה המשרטטת את דמותם של מאות אנשים שמרכיבים חברה, תמונת תולדות היישוב היהודי בארץ־ישראל מהתקופה העות'מאנית ועד ימינו, על שכבותיו השונות, הבהירות והערפיליות, הריאליות והערטילאיות. תמונת חיים המצטיינת בדקדקנות של ירידה לפרטי־פרטים היסטוריים ומשיבה את רוח הזמן.
המחברת, הציירת אביבה נאמן, בת למשפחת יפה, הלכה יום אחד לספרן של חב"ד בניו־יורק. כאשר שאלה אותו על משפחת יפה מחברון, השיב שאין ידיעות על המשפחה הזו בדורות האחרונים וכנראה שהמשפחה נכחדה. "ומי אני... ואיך אני עומדת כאן ומדברת איתך?" שאלה אביבה והחלה במלאכת הליקוט, החקירה והכתיבה, שהניבה את הספר המונומנטאלי "חברון שלנו".
הספר מיועד למתעניינים בתולדות הארץ ויישובה, לאוהבי אגדות ומסורות יהודיות ועבריות, לחוקרי תולדות עם ישראל, ולמי שיש בחייו מקום לקורות הדורות שלפניו.