מה קורה כשסבא, שהוא אדם דתי, בא להתארח בשישי-שבת? האם זה אפשרי כשאנחנו חילונים? כיצד משלבים את זה עם הילדים? איך אפשר שכולם ייהנו, תוך כדי מתן כבוד לכל צד, מבלי לשנות לגמרי את אורחות החיים?
כך קורה גם לקסם, כשסבא בא להתארח אצלה. על הבלבול, על ההבדלים ועל האהבה שמגשרת על הכול...

"סבא בא לבקר אותנו."
"יופי, אמא." שמחה קסם, "אני ארכב על הגב שלו, ונסע ביחד לטייל..."
"סבא יבוא, ואולי את תרכבי על הגב שלו, אבל לא נוכל לנסוע לטייל..."
"למה?" שאלה קסם.
"כי עוד מעט נכנסת השבת, וסבא אדם דתי."
"אם לא נסע, אז אולי לפחותנ ראה טלויזיה ביחד?"