"נולדתי בעיירה סקמפה בפולין בשנת 1935. איש אינו זוכר את תאריך הולדתי. הגעתי לארץ ב-28 ביוני 1950, לכן פסק הפקיד במשרד הרישום שיום הולדתי הוא 28 ביוני 1935, ותאריך זה נתקבע. סקמפה היא אחת העיירות בקרבת העיר ליפנו. לא הרחק מסקמפה היה אזור קיט ובו אגם ויערות.
משפחות רבות נהגו לבוא אל המקום הזה בקיץ עם ילדיהן, לנפוש בין העצים, לשוט ולשחות באגם, לטייל בסביבה וליהנות מן האוויר הצלול ומן הנוף הנהדר".
כך מתחיל סיפורו המרתק של אברהם הבוגר, שהיה בן חמש בפרוץ מלחמת העולם השנייה. ספרו המסעיר, אדם בכל דרכיו, הוא תיעוד מצמרר ומעשיר של סיפור חניכה רב ממדים. בארבעה-עשר פרקיו של הספר מגולל שביט בפרוטרוט את קורותיו של ילד ונער יהודי, החל מביתו בעיירה קטנה בפולין וכלה בהתגייסותו לצה"ל. עלילתו הסבוכה של הספר נשענת על שלוש חטיבות מרכזיות: תקופת השואה בפולין, תקופת הנדודים בתום מלחמת העולם השנייה, ותקופתה עלייה ארצה וההתערות בחברה הישראלית.
הכותב מספר על ילדותו הקצרה והמאושרת, מתעד את התמודדותו עם הקיום בגטו ומעלה על הכתב את סיפור הצלתו בתקופת המלחמה בזכות השתעבדותו לאיכר פולני. בתום המלחמה נפדה הילד שחי במחיצת המשפחה הנוצרית הכפרית, פוגש את קרוביו ששרדו ומתחיל מסכת נדודים שבמסגרתה הוא מתגלגל מפולין דרך אוסטריה לגרמניה, ומשם דרך צרפת לאורוגוואי. החטיבה החותמת את הספר מתמקדת בעליית הנער וקרוביו ארצה ובהשתלבותם בישראל הצעירה, בבנייתם ובהיבנותם בשנים הראשונות אחרי הקמת המדינה.
אדם בכל דרכיו מתעד את מסעו של ילד תמים, המצליח להתגבר על הסכנות המאיימות על חייו, עומד מול מכשולים רבים ומגיע בסופו של דבר לחיים מלאים ומאושרים. חוט השני בספר הוא דמותה המרתקת של הדודה רבקה, אישה מיוחדת במינה ונדירה, שאהבתה, אנושיותה והחום האמהי שהקרינה מעניקים לחוויית הקריאה בספר תחושה של זיכוך והיטהרות.