“מדובר ביצירה יפנית די עתיקה, שהפכה לסרט, שהטביע את המושג "אפקט ראשומון"; מושג המתאר את הסובייקטיביות שבה נתפש אירוע מסוים בעיני אנשים שונים שהיו עדים לו או חוו אותו, כאשר בגלל אותה סובייקטיביות בעצם נמנעת היכולת לגלות את האמת האבסולוטית של מה שהתרחש.

בספר מספר סיפורים קצרים. כולם כתובים טוב, בשפה מעט ארכאית, כמתבקש מפאת עתיקותו של הספר. רוב הסיפורים טומנים בחובם אלימות ואכזריות רבה, אך אלה מובנים, בהתחשב ברוח התקופה ובאופי הגיבורים- סמוראים יפניים קשוחים, כאלה שמסתובבים עם נדן וחרב, ורצח בעיניים.

באופן פרדוקסלי למדי, הקשיחות והמאצ'ואיזם של הדמויות הגבריות נגועות באנושיות, מוסריות ורוך שמבצבצים מדי פעם לפני השטח. בסיפור "הדרקון" יש עומק פסיכולוגי נפלא, כאשר הגבול בין המומצא לבין המציאות מוטל בספק.

ולסיכום: קלאסיקה עתיקת יומין שאני שמחה שנקרתה בדרכי, ותודה לידידי הטוב בן ה-84 שחשף אותה בפני.”