בשביל רוב יושבי כדור הארץ עמדה שנת 1945 בסימן סיומן של שש שנות מלחמה עולמית איומה, כבדת קורבנות, שנשה בכנפיה השמדה, נדודים, תהפוכות, סבל ותלאה למאות מיליונים בחמש יבשות.

לשנים עשר ריבוא יהודי בבל, בנים לעדה מושרשת ועתיקת ימים בארצם, הייתה שנה זו ראשיתה של תקופת רדיפות קשות ויזומות על ידי השלטון. תקופה זו הסתיימה רק כעבור חמש שנים בעלייתם ההמונית למדינת ישראל המתחדשת.

אחת מגיבורות התקופה הייתה לואיז, קרובת משפחה של המחבר (ולימים רעייתו), צעירה אמיצה וממולחת מבנות העדה, שבכינויה "אם הלירה" נודעה בזמנו לשם ולתהילת מגדות החידקל ועד שפך הירקון.

לימים נישאה לדוד קזז, מחבר ספר זה, שאחת מנקודות השיא בנרטיב שלו היא פרשת עלילותיה של לואיז.

המחבר, שגדל על תרבותם של יהודי עיראק, מעורה אומנם במסורותיהם וערכיהם, אך הוא גם איש העולם הגדול- פסיכיאטר שקיבל את הכשרתו בלבנון, בישראל ובארצות הברית, בעל ותק וניסיון של עשרות שנים במקצועו בדנוור.

זהו ספר שמדבר לא רק אל לבו של קורא בעל רקע אישי או משפחתי "בבלי", יש בכוחו לעורר הזדהות ומחשבות בנפש כל משכיל בן דורנו.